רשלנות רפואית של רופא משפחה

משרדנו מטפל בתביעות רשלנות רבות שעילתן הינה רשלנות רפואית מצד רופא המשפחה.

בדרך כלל, רופא המשפחה הוא הראשון אליו פונה המטופל, כאשר הוא מרגיש כי משהו אינו כשורה. רופא המשפחה עומד בדלת המובילה אל כלל השירותים הרפואיים הזמינים למטופל, ועל כן רשלנות שלו בבירור תלונות המטופל עלולה להיות הרת אסון.

נפגעת מטיפול רשלני של רופא המשפחה וברצוך לבדוק את זכאותך לקבל פיצוי כספי? נשמח לעזור.

נתחיל את הבדיקה הראשונית ללא תשלום בטלפון 072-3902685 או נחזור אליך עם כל הפרטים לאחר מילוי הטופס:

משרדנו מטפל בתביעות רשלנות רבות שעילתן הינה רשלנות רפואית מצד רופא המשפחה.

בדרך כלל, רופא המשפחה הוא הראשון אליו פונה המטופל, כאשר הוא מרגיש כי משהו אינו כשורה. רופא המשפחה עומד בדלת המובילה אל כלל השירותים הרפואיים הזמינים למטופל, ועל כן רשלנות שלו בבירור תלונות המטופל עלולה להיות הרת אסון.

נפגעת מטיפול רשלני של רופא המשפחה וברצוך לבדוק את זכאותך לקבל פיצוי כספי? נשמח לעזור.

נתחיל את הבדיקה הראשונית ללא תשלום בטלפון 072-3902685 או נחזור אליך עם כל הפרטים לאחר מילוי הטופס:

רשלנויות של רופא משפחה

לא אחת הגשנו תביעות רשלנות רפואית כנגד רופא משפחה בגין אי מעקב אחר תוצאות בדיקות אליהן שלח את המטופל ואשר הגיעו או היו צריכות להגיע לידיעתו.

בנוסף, לעיתים כושלים רופאי המשפחה בהבנת חומרת מצבו של המטופל, ו/או במתן אבחנה נכונה והמטופל מאבד זמן יקר עד אשר הוא מופנה לגורם הרפואי הנכון, אשר מאבחן את הבעיה.

חשוב להבהיר כי על רופא המשפחה חלה חובה להתעדכן בחידושי הרפואה, רופא משפחה אשר "יקפא על שמריו" מבחינת ידע רפואי עשוי להימצא רשלן.

כמו כן, חלה עליו חובה לתחקר את המטופל ולגבות אנמנזה מפורטת אודות מצבו על מנת להיות מסוגל להגיע לאבחנה הנכונה, או להפנות אותו לגורם הרפואי הבא, לצורך המשך בירור.

עיקר עניינן של תביעות בתחום רשלנות רפואית ברפואת המשפחה הוא הטיפול הרפואי הראשוני שניתן במסגרת הקהילה, ובפרט במרפאות קופות החולים.

רופא המשפחה הוא לרוב הרופא הראשון שהמטופל פוגש, מתפקידו לזהות את התלונות של המטופל המחייבות התייחסות רפואית ממשית, למיינן לתלונות

המחייבות הפניה לרופא מקצועי ולתלונות שיש ביכולתו לטפל בהן בעצמו ולגבי האחרונות – לנהל את הטיפול בהן.

רופא המשפחה אמור אף לעסוק ברפואה מונעת ומחובתו להפנות את מטופליו, בהתאם לנתוניהם האישיים, לבדיקות ייעודיות שמטרתן מניעת מחלות ושמירה על בריאותם.

רופא המשפחה אמור לרכז את הטיפול בפונה אליו. על הרופא לוודא כי המטופל מבין את חשיבות הבדיקות אליהן הופנה ואת הדחיפות בביצוען.

עליו לנסות לוודא כי המטופל מבצע את ההנחיות שקיבל, לעקוב אחר קבלת תוצאות הבדיקות ולנהל את המשך הטיפול המתחייב מתוצאות אלו. כמו כן, רופא המשפחה אמור לעקוב אחר התנהלות המטופל גם אם הלה הופנה על ידו לרופא מקצועי.

לא תמיד רופא המשפחה יודע הכל אך הוא מהווה צומת מרכזית למטופל

בדוק את סיכוייך לקבל פיצוי כספי

נשמח להעריך את סיכויי תביעתך ללא עלות!

התביעות המשפטיות שעוסקות בתחום רפואת המשפחה

  1. כשלים הנובעים מאי גביית אנמנזה מלאה ומקיפה (קרי, תחקור לקוי של המטופל באשר לתלונותיו והסימפטומים מהם הוא סובל, הרקע הבריאותי- האישי והמשפחתי וכד').
    1. אי גביית אנמנזה ראויה עלולה להוביל לכישלון או לאיחור באבחון המחלה ממנה סובל המטופל. כך למשל, כשל בגביית ההיסטוריה המשפחתית (כמו למשל מחלות לב אצל ההורים בגילאים צעירים) עלול להוביל לאי מתן המשקל הראוי לתלונות המבטאות תחילת התהוות של אוטם שריר הלב, כשל שעלול להסתיים במוות, אף שיכול היה להימנע לו הופנה המטופל במועד לחדר מיון.
    2. כמו כן, התרשלות בגביית אנמנזה עלולה לגרום לאי זיהוי גורמי סיכון פוטנציאליים המחייבים הפניה לבדיקות סקר במסגרת רפואה מונעת. לדוגמה, כשל בגביית מידע אודות מקרי סרטן במשפחה הקרובה כגון סרטן שד, סרטן שחלות וסרטן המעי הגס – כולן מחלות ממאירות בעלות מאפיינים תורשתיים – יגרום לאי הפניית המטופל לבדיקות סקר המיועדות לאיתור מוקדם של המחלות, ועלול למנוע אבחון מוקדם של מחלות אלו.
    3. כשל טיפוסי נוסף העלול להיגרם כתוצאה מתחקור בלתי נאות של המטופל הינו מתן תרופה מסוכנת לאור נתוני הרקע, למשל, מתן אנטיביוטיקה לאדם הרגיש לה.
  2. כשלים הנובעים מאי הפנייה לרופאים מקצועיים כאמור, רופא המשפחה אמור לדעת מתי אין הוא הגורם המקצועי המתאים לטפל בתלונות המטופל ולהפנותו לרופא מקצועי מתאים. כך למשל, מקום בו ממצאי בדיקות ההדמיה מעלות חשד למחלה באיבר מסוים, כגון כבד, כליה, אברי מערכת העיכול וכו', מחייבות הפניה לרופא המקצועי המטפל במחלות איברים אלו (מומחה למחלות כבד, נפרולוג או גסטרואנטרולוג).
  3. אי הפניה לבדיקות המתחייבות מתלונות או בדיקה קלינית (גופנית). כשלים אלו מובילים לאיחור באבחנה של המחלה ממנה סובל המטופל ולפיכך להחמרתה. דוגמה נפוצה בהקשר זה היא התייחסות מקלת ראש לתלונות בדבר כאבי ראש, ואי הפנייה לבדיקות הדמיה, המביאות לאיחור בגילוי גידולי ראש.
  4. כשלים הנובעים ממעקב לקוי. כשלים אלו מתבטאים בחוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות אליהן נשלח המטופל, באי וידוי קבלת התוצאות או עיון בהן בזמן סביר לאחר קבלתן ואי התייחסות נאותה לממצאים חריגים המתגלים בהן. כשלים אלו עלולים להוביל לאיחור באבחון המחלה ולפיכך לאיחור במתן הטיפול הראוי, מצב דברים העלול להוביל להחמרה בלתי הפיכה במצבו של המטופל. למשל, חוסר מעקב או חוסר התייחסות לממצאים חריגים בבדיקות דם של תפקודי כבד או כליות, עלולים להסתיים בנזק בלתי הפיך ולעיתים אף באובדן האיבר וצורך בהשתלת איבר חדש.

פרשות מובילות בטיפולנו

אחריות רופא המשפחה

מרץ 27, 2017

שרותי רפואת הקהילה נחלקים, בין היתר, לשירותים הניתנים ע"י הרופא הכללי – כלומר רופא המשפחה או רופא הילדים, ולשירותים הניתנים ע"י רופאים מומחים בתחומי הרפואה...

קרא עוד

בדוק את סיכוייך לקבל פיצוי כספי

נשמח להעריך את סיכויי תביעתך ללא עלות!