רשלנות רפואית בקרדיולוגיה

תחום התביעות הרפואיות ברפואת הלב, קרדיולוגיה, שלא בשונה משאר תחומי המשפט הרפואי, מחייב את העוסקים בו לשמור על עדכון בכל הקשור להתקדמות הרפואה, שכן בחלוף הזמן הולכים ומוצעים טיפולים חדשניים, משתנים הסטנדרטים לפיהם יש לבחון את נותני שירותי הרפואה, ואפשרויות הטיפול הולכות ומתרחבות.

תביעות משפטיות בתחום רשלנות רפואית בקרדיולוגיה מתמקדות בעיקר בסוגיות הבאות:

• אי גביית אנמנזה באופן ראוי אודות מצבו הקליני של החולה או אודות ההיסטוריה הקרדיולוגית של בני משפחתו הקרובים.
• כשל בהערכת חומרת מצבו של החולה, נוכח הממצאים הקליניים וההיסטוריה המשפחתית או על בסיס ממצאי בדיקת א.ק.ג., בדיקת אנזימים או צילומי הדמיה שבוצעו ונוכח תלונות ספציפיות אשר נותרות ללא טיפול ומענה רפואי נאות או לא זוכות להתייחסות תוך זמן סביר.
• כשל בטיפול במהלך צנתור או ניתוח מעקפים, כגון: קרע בשריר הלב במהלך פתיחת בית החזה, הותרת גוף זר בגופו של החולה לאחר צנתור, ביצוע ניתוח על סמך סרט צנתור שגוי, ביצוע פרוצדורה רפואית מיותרת בהעדר התוויה רפואית ולעתים אף כשקיימת התוויית נגד לביצוע הפעולה, השגחה לקויה על חולה מדמם לאחר צנתור וכד'.
• "הסכמה מדעת" – במסגרת סוגיה זו נבדקת השאלה האם ניתנה הסכמתו המודעת של המטופל לביצוע הפרוצדורה הפולשנית (ניתוח או צנתור), האם הוסברו לו סיכויי הצלחתה, כמו גם, הסיכונים הכרוכים בביצועה והאם הוצגו בפניו האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות.