ביצוע ניתוח מיותר מקומם, הוא גורם סבל, כאב, עוגמת נפש ואובדן ימי העבודה הכרוכים בתקופת ההחלמה. לעתים, עת נגרם נזק במהלך ביצוע הניתוח או בתקופת ההחלמה ממנו.
ניתוחים וטיפולים כירורגיים שונים מהווים את חוד החנית של הרפואה המודרנית, ותורמים באופן משמעותי לקידום בריאות הציבור ולסיוע בהחלמה ממחלות וממצבים רפואיים מגוונים, שלא היו יכולים לקבל מענה אפקטיבי בלעדיהם.
עם זאת, בחלק מהמקרים, מתבצעים ניתוחים למרות שלא קיימת אינדיקציה רפואית בכלל או די ברורה לכך, ועל אף שלפי אמות מידה רפואיות מקובלות – מדובר למעשה בהליך מיותר.
מרבית הניתוחים המיותרים מתרחשים בתום לב, אך חלקם, בפרט במגזר הרפואה הפרטית, מבוצע בשל תמריצים כלכליים של המנתח והמערכת הרפואית.
התופעה יכולה להתרחש בכל מסגרת רפואית, אך כאמור נפוצה יותר במוסדות רפואיים פרטיים, בהם הרופא המנתח אינו חשוף לביקורת של עמיתיו למקצוע, ומקבל תגמול כספי גבוה יותר על כל ניתוח.
ביצוע ניתוח מיותר מקומם, הוא גורם סבל, כאב, עוגמת נפש ואובדן ימי העבודה הכרוכים בתקופת ההחלמה. לעתים, עת נגרם נזק במהלך ביצוע הניתוח או בתקופת ההחלמה ממנו, הרי שעצם קיומו מלכתחילה מחייב את המנתח או המערכת הרפואית לשאת במלוא הנזקים שנגרמו למנותח, לאו דווקא משום שהתרשלו באופן ביצוע הניתוח, אלא אך ורק משום שהתרשלו בעצם ביצוע הניתוח הלא נחוץ.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של ניתוחים מיותרים:
1. ביצוע הליך כירורגי שלא לצורך ורשלנות רפואית בבדיקות המקדימות: רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות המקדימות לניתוח, והמלצה למנותח על יישום הליך כירורגי, ללא ביסוס מספק של אינדיקציה רפואית לכך, על פי אמות מידה רפואיות סבירות.
2. ביצוע הליך כירורגי שלא לצורך ורשלנות רפואית ברישום הממצאים שתומכים בהחלטה לבצעו: רשלנות רפואית באיסוף וברישום הנתונים הרפואיים התומכים בהחלטה לבצע את הניתוח, או סילופם לטובת הצדקת ההמלצה על הליך כירורגי.
3. מתן המלצה על ביצוע הליך כירורגי בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת: מתן המלצה לחולה וביצוע הליך כירורגי בעקבותיה, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת על פי אמות מידה רפואיות סבירות, ובמצב בו רמת הסיכון עולה על התועלת מהניתוח.
4. מתן המלצה על ניתוח מיותר למרות התווית נגד לביצועו: מתן המלצה לחולה לביצוע ניתוח בנסיבות בהן יסכן החולה את חייו שלא לצורך.
