רשלנות רפואית בלידה מכשירנית

אם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה מכשירנית את או תינוקך
סובלים מנזקים חמורים ובלתי הפיכים ואיכות חייכם נפגעה באופן משמעותי
חייגי 072-3902685 או השאירי פרטים בטופס להתייעצות.

אם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה מכשירנית את או תינוקך סובלים מנזקים חמורים ובלתי הפיכים ואיכות חייכם נפגעה באופן משמעותי חייגי 072-3902685 או השאירי פרטים בטופס להתייעצות.


למרבה הצער, יולדות רבות אשר נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה מכשירנית בוחרות להימנע ממיצוי זכויותיהן המשפטיות. הטעמים לכך ברורים – תביעות בעילה של רשלנות רפואית כרוכות בעלויות  (עבור חוו"ד) ובקשיים נפשיים כבדים הנובעים מהצורך לחטט בפצעי העבר. בנוסף לכך, תחום הרשלנות הרפואית מצריך מומחיות רבה, היכרות מקיפה עם הפסיקה והחקיקה בנושא, דבר אשר עשוי להרתיע נפגעות רבות.

למרות זאת, אל תרימו ידיים – הכוונה וסיוע נכונים יסייעו לכם לזכות בפיצוי המגיע לכם. משרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית יבחן את עניינכם ויסייע לכם להגיע לתוצאה המשפטית הטובה ביותר. בשלושים השנים האחרונות, רכש משרד כספי סרור ושות' את הנסיון, המיומנות והכלים הנדרשים על מנת לנהל תיקים מורכבים אלה בהצלחה רבה. 

מטבע הדברים, מרבית היולדות מייחלות ללידה טבעית המתנהלת ללא כל התערבות חיצונית. אף על פי כן, לפי נתוני קופת חולים כללית, 4% עד 7% מהלידות הוגינאליות נעשות בסיוע מכשיר ואקום ולעתים רחוקות יותר עם מלקחיים. לידה מכשירנית כרוכה בסיכונים לאם ולעובר, ואולם כאשר הלידה מתבצעת בתנאים המאפשרים לידה מכשירנית, תוך הקפדה על כללי זהירות ראויים ובהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, הסיכון הנשקף לעובר וליולדת נמוך. יחד עם זאת, לעתים חורג הצוות הרפואי מאמות המידה הרפואיות או רמת הזהירות המקובלות. התנהלות כאמור עלולה לגרום לנזקים, לעתים אף נזקים חמורים ליולדת או לעובר, ולהוות בסיס לתביעה בעילה של רשלנות רפואית.

ברובם המוחלט של המקרים, סיום לידה באופן מכשירני נובע ממצוקה עוברית המחייבת את זירוז הלידה כדי להימנע מסיבוכים שונים. בשנת 2008 פרסם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה את נייר עמדה 5 נייר העמדה שמציג אמות מידה לביצוע נכון של לידה מכשירנית. לפי נייר העמדה, המצבים המצריכים התערבות מכשירנית מצד היולדת הם התארכות שלב הלידה השני, מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם, סיבה רפואית המונעת מן היולדת לשתף פעולה, תשישות או חוסר יכולת של היולדת ללחוץ בעת הציר. המצבים העובריים שמצריכים אף הם ביצוע לידה מכשירנית הם מצוקה עוברית הבאה לידי ביטוי בשינויים בניטור המעוררים חשד לקיפוח עוברי (Fetal Compromise). 

נייר העמדה מציג גם מצבים שבהם יש להימנע מביצוע לידה מכשירנית: שימוש בוואקום במצב פנים, הפרעות קרישה ידועות לעובר, נטייה לשברים בעובר או שימוש בוואקום לפני שבוע 34. במידה שהצוות הרפואי ביצע לידה מכשירנית על אף שאחד או יותר מהתוויות הנגד התקיימו ונגרם נזק כתוצאה מכך לעובר או ליולדת, הרי שמדובר ברשלנות רפואית המקימה עילת תביעה כנגד הגורם המטפל. 

בהתאם לנייר העמדה, יילוד באמצעות מכשירים יכול להתבצע אך ורק על ידי מיילד שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה, או בהשגחתו של אותו רופא. אף על פי כן, במקרה חירום שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, כל רופא רשאי לבצע לידה מכשירנית. לבסוף, מצוין בנייר העמדה כי מספר המשיכות מוגבל ומשך הזמן המותר לביצוע הלידה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש ולא יעלה בדרך כלל מעל שלושים דקות מתחילת ביצוע ניסיון המשיכה.

רשלנות רפואית בלידת ואקום

כאמור מרבית הלידות המכשירניות כיום הן לידות ואקום. לידות כאלה נדרשות במקרים שבהם היולדת נמצאת בפתיחה מלאה במשך מספר שעות מבלי שישנם סימנים המעידים על התקדמות הלידה. במסגרת לידת הוואקום, מצמידים באמצאות ואקום לראש העובר מכשיר דמוי גביע ועל ידי משיכות הגביע מסייעים לו לצאת לאוויר העולם. 

במקרה שבו הצוות הרפואי שוקל לבצע לידת ואקום, עליו לוודא כי התנאים הבאים מתקיימים: 

  1. פתיחה מלאה של צוואר הרחם; 
  2. העובר מצוי במנח ראש והוא ממוקם נמוך בתעלת הלידה; 
  3. משקל התינוק המשוער מתאים לביצוע ההליך; 
  4. הלידה מתבצעת במרכז רפואי שניתן לבצע בו ניתוח קיסרי במידת הצורך. 

במידה ואחד מהתנאים אינו מתקיים, ניסיונות חילוץ כושלים עלולים להסתיים באסון ולהקים ליולדת או ליילוד עילת תביעה.

היתרון המרכזי הגלום בלידה וגינאלית, אף אם המדובר בלידת ואקום, הוא ההימנעות מניתוח קיסרי שכרוך אף הוא בסיכונים ובתקופת החלמה ארוכה יותר. בנוסף לכך, במקרים שבהם ראשו של העובר ממוקם נמוך בתעלת הלידה, עלולים להיות קשיים וסיבוכים משמעותיים במהלך חילוצו של העובר באמצעות ניתוח קיסרי. במצבים כאלה, בחירה בניתוח קיסרי עלולה כשלעצמה להיחשב רשלנות. אף על פי כן, במקרים בהם לידת הוואקום מסתבכת, על הצוות הרפואי לבצע בדחיפות ניתוח קיסרי על מנת להימנע מגרימת נזקים נוספים לעובר או ליולדת.

כאשר הצוות הרפואי מחליט על סיום הלידה באמצעות מכשיר ואקום, עליו לקבל את הסכמתה המודעת של היולדת לפרוצדורה ולשם כך חובה לתת ליולדת הסבר מקיף על משמעות ההליך, הסיכונים הכרוכים והאלטרנטיבות. ניהול ההליך ללא שיתוף פעולה או הסכמה מצד היולדת עשוי להקים עילת תביעה. ראוי לציין כי ביצוע הליך רפואי באדם ללא הסכמתו מנוגד לחוק זכויות החולה, מהווה פגיעה חמורה בזכות היסוד לאוטונומיה, ואף עשוי להיחשב תקיפה.

לידת ואקום, על פי הגדרתה, היא לידה ניתוחית (Operative Delivery). בתור שכזו, הסטנדרט הרפואי מחייב לכתוב דו"ח מקיף על ידי הרופא המבצע, שאמור לכלול פרטים עיקריים בהקשר להתערבות זו, כגון: 

  1. האינדיקציה להחלטה.
  2. שעת ההחלטה על הפעולה.
  3. שעת התחלת הפעולה.
  4. ממצא מילדותי מפורט בעת ההחלטה.
  5. פרטי הרופא המבצע.
  6. צוות רפואי נוכח.
  7. אופן ביצוע הפעולה.
  8. שעת הלידה.
  9. מספר המשיכות והתנתקויות כיפת הוואקום.
  10. וכל פרט מהותי שהתרחש בעת הפעולה.
  11. בנוסף, חייבים לתעד גם פרטים טכניים של לידה מכשירנית זו.

רשלנות רפואית לאחר הלידה

לבסוף, רשלנות רפואית עשויה להתרחש גם בתום הלידה המכשירנית. אי זיהוי או טיפול רשלני בדימום אימהי עקב קרעים בנרתיק או אי זיהוי או טיפול של דימום מקרקפת העובר לאחר לידה מכשירנית הוכר בפסיקה כרשלנות רפואית המזכה את הנפגעת בפיצוי כספי.

תיקים שבהם טיפל משרדנו

בהיותנו מהחלוצים בתחום תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, צברנו לאורך השנים ניסיון רב בניהול אינספור תיקים מורכבים ומתוקשרים. לדוגמה, משרדנו ניהל תביעת רשלנות רפואית בלידת ואקום אשר גרמה לדימומים בראשו של העובר וכתוצאה נגרם לתינוק נזק נוירולוגי אנוש שהוביל לפטירתו בהמשך. התובעת, שהייתה מותשת מניסיונות זירוז לידה ממושכים וכואבים, ביקשה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, אולם הצוות הרפואי לא שעה לבקשתה. למרות שהיה מדובר בלידה ממושכת והיה מקום לקבל החלטה על סיום הלידה בניתוח קיסרי (מסיבות רפואיות), התקבלה החלטה בלתי סבירה על סיום הלידה בוואקום. הוואקום בוצע באגרסיביות מבלי שהתקיימו תנאים מיילדותיים מתאימים (לא היה ברור מה מצג ראש העובר, ניסיונות לידת הוואקום נמשכו מעל 30 דקות והציוד היה לקו). כתוצאה מליקויים אלה, התינוק נולד עם פגיעה נוירולוגית אנושה (פגיעה קשה בחוט השדרה הצווארי) ונפטר למרבה הצער בגיל חודש וחצי. התביעה הסתיימה בפיצוי של מעל למיליון וחצי.

במקרה נוסף טיפל משרדנו בתביעת רשלנות רפואית בלידה מכשירנית שכתוצאה ממנה נולד תינוק עם שיתוק מוחין, לאחר שנכשלו ניסיונות חילוץ בוואקום אשר בוצעו בתנאים לא מתאימים. באותו מקרה, במשך שעות רבות טרם לידתו, התחננה התובעת בפני הצוות הרפואי כי יבוצע ניתוח קיסרי. על אף בקשותיה החוזרות ונשנות, ולמרות שהגיעה לאפיסת כוחות והפסיקה לשתף פעולה עם הליך הלידה, התעקש הצוות הרפואי, בניגוד לכל אמות המידה הרפואיות המקובלות, להמשיך בהליך לידה וגינאלית. בסופו של דבר, ולאחר שהלידה לא התקדמה, הוחלט על ביצוע ניסיון ילוד בוואקום מבלי לקבל את הסכמת התובעת. ניסיונות היילוד בוואקום אשר בוצעו בתנאים לא מתאימים כשלו והיולדת הובהלה לניתוח קיסרי דחוף בתנאים תת אופטימליים. התינוק נולד עם נזקים נוירולוגים משמעותיים. גם תביעה זו הסתיימה בפיצוי מלא ליילוד ולהורים על נזקיהם – תוצאת ניהול הלידה הכושלת.

 

התייעץ עם עורכי הדין שלנו

אנו מזמינים אותך להתייעץ עם צוות עורכי הדין שלנו על המקרה שלך


רשלנויות נפוצות בלידה

רשלנות רפואית בלידה עלולה לקטוע חיים עוד לפני שהתחילו, או להפוך אותם לחיים של סבל, כאב והתמודדות בלתי פוסקת.אם אתם חושבים שנפגעתם מרשלנות במהלך הלידה  - נכון לכם לבדוק זאת משפטית!אנחנו יודעים מהי רשלנות רפואית בלידה ואיך להפוך את המקרה שלכם לתביעה ראויה ומנצחת.ממקום של אכפתיות עמוקה טיפלנו במאות תביעות כאלו, ואת הידע העצום שלנו ניישם לטובתכם!