רשלנות רפואית בלידה

תשובה:

על פי רוב, תביעות בתחום הרשלנות הרפואית עשויות להימשך זמן רב בשל הצורך בבדיקה מאד יסודית של הנושא טרם קבלת החלטה על הגשת תביעה, ומכיוון שמדובר בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות.

הליך הבדיקה כולל איסוף של כל החומר הרפואי שקשור לנושא, עיון מעמיק והיוועצות עם מומחה רפואי.

ככל שמתקבלת החלטה על הגשת תביעה חובה לצרף לה חוות דעת רפואיות, לעיתים ממספר מומחים רפואיים.

ככלל, לא ניתן לדעת במדויק כמה זמן עשוי להימשך הליך משפטי, שכן משך ההליך מושפע מעובדות המקרה ונסיבותיו.

עם זאת, בדרך כלל המדובר במספר שנים.

יחד עם זאת, באם ההליך מסתיים בפשרה, מובן מאליו שהוא יהיה קצר יותר מהליך שמתנהל עד לפסק דין סופי וחלוט.

תשובה:

על פי החוק, על מטפל ועל מוסד רפואי חלה חובה לדאוג לניהולה ורישומה התקין של הרשומה הרפואית.

כמו כן נקבע בחוק כי למטופל זכות לקבל לידיו את הרשומה הרפואית (התיק הרפואי) אודותיו.

במקרה בו רשומה רפואית רלוונטית נעלמה ו/או לא תועדה כראוי, נוטים בתי המשפט לקבוע כי יש מקום להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע (כלומר ביה"ח הוא זה שיצטרך להוכיח שלא הייתה רשלנות, ולא להיפך) לגבי כל מידע שניתן היה ללמוד מתוך הרשומה שאינה קיימת.

בית המשפט מורה על העברת נטל ההוכחה במקרים בהם היעדרו של הרישום נוגע ללב ליבה של הרשלנות ו/או לקיומה של עילת התביעה ולא לגבי נושאים לא רלבנטיים.

במקרה בו רישום רפואי זויף וניתן להוכיח כי הרישום המקורי היה אחר ו/או כי הרשומה הרפואית הוספה בדיעבד לאחר שאירע מקרה של רשלנות רפואית, ניתן לפנות בתלונה הן למשרד הבריאות והן למשטרה.

תשובה:

במידה והמטופל נפטר, זכותו לקבל את הרשומה הרפואית, הקבועה בחוק זכויות החולה, עוברת לעזבונו, כלומר יורשיו עפ"י החוק או צוואה שמילא בחייו, שהם בדרך כלל, בני משפחתו.

נוהל משרד הבריאות בעניין מסירת מידע רפואי למטופל קובע כי יורשיו של נפטר זכאים לקבל לידיהם את התיק הרפואי גם ללא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, זאת ע"י חתימת היורשים על 'תצהיר יורשים', בפני עו"ד.

על פי נוהל זה, הסיטואציה היחידה בה שימוש בתצהיר יורשים איננו מספק היא כאשר הצהרת היורשים סותרת מידע העולה מהרשומה הרפואית (לדוגמא לעניין זהות היורשים ו/או מספרם) שאז קיים צורך להמציא למוסד הרפואי צו בימ"ש על מנת לקבל את הרשומה הרפואית אודות הנפטר.

כדי שיוכלו בני המשפחה לקבל לידיהם את החומר הרפואי כל שעליהם לעשות הוא לפנות למחלקת רשומות רפואיות של המוסד הרפואי ולבקש את החומר הרצוי. לבקשה זו, יש לצרף צו קיום צוואה או צו ירושה או תצהיר יורשים כאמור לעיל (טופס תצהיר יורשים ניתן לקבל בד"כ בביה"ח). לרוב התשלום הכרוך בהוצאת חומר רפואי עומד על עשרות שקלים בודדים.

תשובה:

ככלל עילת תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע.

לכלל זה מספר חריגים:

ראשית, לקטין עומדת זכות תביעה עד גיל 25, זאת כיוון שמונים 7 שנים רק מיום היותו בגיר.

שנית, כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית מתגלה באיחור, תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום המעשה הרשלני.

כאשר העובדות המקימות את עילת התביעה מתגלות לניזוק באיחור והוא לא יכול היה לגלותן באמצעים סבירים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גילוי אותן העובדות, ללא כל מגבלה של זמן.

כאשר חלף מועד ההתיישנות והנתבע, המזיק, מודה באחריותו לנזק, עפ"י התנאים שנקבעו בדין, מתחיל מרוץ ההתיישנות לחול ממועד ההודאה.