ניתוח קיצור קיבה, או ניתוח בריאטרי, הנו טיפול כירורגי בהשמנת יתר חולנית, שניתן לשקול במקרים בהם ניסיונות הרזייה בדרכים אחרות אינן מצליחות. אחת הטכניקות המוכרות הינה ניתוח "שרוול"'. לניתוח זה פוטנציאל לגרימת סיבוכים שונים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.

הטיפול מתבצע בגישה לפרוסקופית (כהליך כירורגי זעיר- פולשני), ומטרתו לצמצמם את כמויות המזון הנצרכות, באמצעות שינוי המבנה האנטומי של מערכת העיכול.

ישנם מספר תנאים לקבלת אישור לניתוח:

השמנת יתר חולנית.

ניסיונות הרזיה שנכשלו.

התפתחות או סיכון לסיבוכים רפואיים הכרוכים בהשמנת היתר, כדוגמת סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, עודף שומנים בדם, ועוד.

אישור של בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש.

מועמדים שקיבלו אישור לביצוע הניתוח, מחויבים לעבור בדיקות שונות, לקראת הניתוח וההרדמה, וכן, באופן המייחד ניתוח זה – הערכה בתחום בריאות הנפש וקבלת אישור כי המטופל כשיר ומתאים לטיפול הניתוחי, ויוכל להתמודד עם תוצאות הניתוח ועם משטר התזונה המתחייב.

סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של ניתוח לקיצור קיבה/שרוול:

אי קבלת הסכמה מדעת: ביצוע הניתוח מבלי שניתן למטופל המידע המלא אודות ההליך, סיכוניו, השלכותיו, מידת התאמתו של המטופל לניתוח, ואלטרנטיבות שמרניות לניתוח.

קבלת ההחלטה לנתח: ביצוע ההליך כאשר קיימת התוויית נגד לניתוח, כגון כאשר קיימים גורמי סיכון מיוחדים אצל המטופל, או כאשר סיכויי ההצלחה אצלו נמוכים, או בהיעדר אינדיקציה רפואית מספקת.

כשל בהערכה הנפשית: אי יישום החובה לבצע הערכה נפשית הולמת למטופל, וכפועל יוצא – העמדתו של המטופל בסיכון הכרוך בניתוח שאינו תואם את מצבו הנפשי, או שאינו יכול להצליח, עקב אי התאמה נפשית, כגון – משום שהמטופל לא יוכל ליישם את משטר התזונה המתחייב לאחר הניתוח.

כשל בביצוע ההליך הכירורגי: רשלנות רפואית תוך כדי הניתוח, באופן שגורם לסיבוכים ונזקים.

רשלנות במעקב לאחר הניתוח: מעקב רשלני אחר המנותח בתום ההליך, אשר מונע או מעכב אבחנה של סיבוכים, כגון דלף וזיהומים, ולעיתים – עד מצב מסכן חיים.

משרדנו מייצג את א', אשר ביצעה צילום חזה במסגרת בדיקת סקר תקופתית. בצילום זה נראה ממצא חשוד שחייב בירור מעמיק ומעקב, אולם ממצא זה לא נכלל בתשובת הבדיקה שנמסרה לא' ומשכך לא הובא לידיעתה. כעבור שנתיים, א' עברה בדיקת סקר נוספת במהלכה בוצע לה, שוב, צילום חזה. בצילום החוזר דווקא כן אובחן הממצא החשוד ובפיענוח הבדיקה נרשם כי הממצא גדל ביחס לנצפה בבדיקה הקודמת. באופן בלתי סביר, תשובת הבדיקה הפתולוגית נמסרה לא' רק בחלוף חמישה חודשים נוספים. בשל כשלים אובחן סרטן הריאות אצל א' באיחור ניכר של למעלה משנתיים וחצי.

רקע רפואי

סרטן ריאה הוא גידול פרוגרסיבי. ככל שמאבחנים את המחלה במועד כך סיכויי ההישרדות גבוהים יותר. אולם, בהעדר התערבות חיצונית הגידול נוהג להתפשט בתוך הריאה ומשם לבלוטות הלימפה האזוריות ולייצר גרורות מרוחקות. במקרים בהם המחלה החלה לשלוח גרורות היא, לרוב, חשוכת מרפא, והטיפולים שניתנים הינם מאריכי חיים בלבד.

האפשרות לאבחון בזמן

שלב המחלה בזמן האבחנה הוא הפרמטר החשוב ביותר בקביעת סיכויי הישרדות בקרב מטופלים שאובחנו עם סרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה. כאמור, כבר בצילום חזה הראשון זוהה הממצא החשוד בריאותה של א'. אילו היה נערך בירור מעמיק הייתה מאובחנת מחלתה של א' שנתיים וחצי קודם לכן, כשהיא בשלב התחלתי.

המחדל במקרה של א'

מחדלו של הצוות הרפואי הינו כפול. ראשית, בכך שלא הקפיד על רשומה רפואית תקינה, משלא תיעד בתשובה שנמסרה לא' את ממצאי צילום החזה הראשון שבוצע לה. שנית, משאובחן בצילום השני, באיחור משמעותי, הממצא הפתולוגי בריאה, לא דאג מכון הסקר למסור לא' את התשובה במועד ולוודא כי היא מבינה את משמעותו הפתולוגית של הממצא שאובחן. כתוצאה משני מחדלים אלו, אובחנה באיחור מחלתה של א' ונגרעו באופן משמעותי סיכויי החלמתה.