רשלנות רפואית בטיפול נמרץ

התביעות בהן עוסק המשרד מתפרשות על תחומים שונים כגון:

1. איחור במתן טיפול.
2. אי אבחון חומרת מצבו הרפואי של מטופל.
3. אי ביצוע בדיקות נדרשות.
4. מתן טיפול תרופתי שגוי.
5. שחרור מטופל לביתו כאשר ישנה התוויה מפורשת לאשפזו לאור מצבו הקליני
6. שחרור מטופל לביתו ללא מתן הנחיות בשחרור.
7. העברת מטופל למחלקה בבית החולים אשר אינה תואמת את מצבו הרפואי וכו'.

במקרים רבים עילת התביעה הינה כי הערכה טרום ניתוחית נאותה, לו בוצעה, הייתה צריכה להוביל את הצוות הרפואי למסקנה כי לאור הסיכונים הכרוכים בהליך ההרדמה, עדיף שלא לבצע את הניתוח, והדבר נכון במיוחד בניתוחים שאינם הכרחיים להצלת חיים.

כשל בהרדמה, במהלך הטיפול או הניתוח, כגון:

1. נזקים הנגרמים מלקויים של המכשור והציוד בו נעשה שימוש
2. פקוח לא נאות על מצבו של המטופל
3. תגובתו להרדמה ומצבו בעת הניתוח
4. אי ביצוע החייאה במועד
5. כשל בתקשורת בין המרדים למנתחים ולצוות הסעודי בעת ניתוח
6. שימוש בחומרי הרדמה לא תואמים
7. מתן חומרי הרדמה או תרופות במינון שגוי
8. העמסת יתר של נוזלים בעת הניתוח וכד'.

הטיפול וההשגחה בשלב ההתעוררות וההתאוששות לאחר הטיפול או הניתוח: העדר פקוח נאות על המטופל כגון אי אבחון דמם, תסחיפים לאחר ניתוח, קושי בהתעוררות.

הליך הנשמה או החייאה בלתי נאות כגון: איחור בלתי סביר בביצוע החייאה, מכשור החייאה חסר או בלתי תקין.

טיפול כושל של הצוות הרפואי והסיעודי בחולה מורכב המאושפז במחלקות לטיפול נמרץ.