בני משפחה של תושב הצפון שנפטר מעקיצת עכביש תובעים את בי"ח רמב"ם ומשרד הבריאות.
לטענתם הטיפול במנוח החל באיחור עקב רשלנות ביה"ח בפיענוח בדיקת ביופסיה שנערכה לו ובנוסף נמנע ביה"ח משימוש בתרופה היעילה (והיקרה יותר) לטיפול בזיהום מסיבות כלכליות.
רשלנות ביה"ח ורופאיו הסבה למנוח סבל בל יתואר והוא נפטר לאחר ייסורים כחודשיים לאחר שאושפז.
בכתב התביעה מצויין כי המנוח הגיע לביה"ח רמב"ם בחודש יוני 2013 עם אודם בדופן הבטן, מלווה בכאבים וחום מקומי כתוצאה מעקיצת עכביש שושן חום.
לאחר ביצוע צילום CT הוא אושפז במחלקה הפנימית, טופל באנטיביוטיקה ובסטרואידים ובהמשך הועבר למחלקת עור ומין.
כעבור שבוע, בעקבות הדרדרות במצבו, בוצעה ביופסיה שפוענחה באופן שגוי ולכן לא ניתן הטיפול הראוי לזיהום החמור שהתפשט בגופו של המנוח.
מספר ימים לאחר מכן אובחן כיב ענק ונמק המכסה חלק גדול מבטנו של החולה ורק בבדיקת ביופסיה נוספת אובחן, באיחור של שבועיים, כי המנוח סובל מזיהום פטרייתי שמקורו בעקיצת העכביש.
המאושפז החל לקבל טיפול בתרופה המתאימה ("אמביזום") לזיהום זה, אך במינון נמוך מהמקובל ובשילוב טיפול שגוי בסטרואידים, מה שגרם להאצת התפשטות הפטרייה וחייב את כריתת דופן הבטן וחלק מהשד הימני של המנוח.
למרות זאת, וללא כל הצדקה או התוויה רפואית, הופסק הטיפול באמביזום בשל עלותו הגבוהה והוחלף בתרופה אחרת, פחות יעילה וזולה יותר.
בגיליון הרפואי אף נרשם מפורשות כי הפסקת הטיפול נעשתה "…משיקולים כלכליים".
כתוצאה מהאיחור בגילוי הזיהום והטיפול בו בתרופה זולה ולא יעילה אבדו סיכויי המנוח להחלים מהזיהום והוא נפטר.
