השבוע הוגשה ע”י משרדנו תביעת רשלנות רפואית בעקבות פטירתו של מטופל, כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי, הן בשל חירור עורק המפשעה בעת נטילת דם והן בשל איחור בלתי סביר בזיהוי הדימום, למרות סימנים מחשידים.
תקציר התביעה
בעת נטילת דם מהוריד המפשעתי של המנוח חורר הרופא את העורק הפמורלי במפשעתו וגרם לדימום. למרות סימנים מחשידים – כאב עז, נפיחות קשה וירידה בלחץ הדם – זוהה הדימום באיחור ניכר, ואם לא די בכך, הבדיקות לאיתור מקור הדימום והטיפול בו בוצעו באיחור לא מוסבר ולא מוצדק של יממה שלמה. כתוצאה נגרם למנוח כשל רב מערכתי שהוביל לפטירתו בטרם עת.
רקע רפואי
בדרך כלל, כאשר לוקחים דם מחולה לצורך בדיקות, נהוג ליטול את הדם מוורידי היד ולהימנע, ככל האפשר, מנטילת דם מהמפשעה מכיוון שמדובר בפעולה שטומנת בחובה סיבוכים וסיכונים. בניגוד לנטילת דם מוורידי הידיים, לא ניתן לראות את כלי הדם במפשעה ולכן לזיהוי כלי הדם הנכון נעזרים במישוש. יש מקרים בהם אין מנוס ונאלצים בכל זאת לדקור את המפשעה ואזי יש לנקוט באמצעי זהירות מוגברים אשר למרבה הצער לא ננקטו במקרה זה.
דיווח אירוע למשרד הבריאות – פטירה חריגה
במסגרת “דיווח אירוע למשרד הבריאות” – בו מחויב בית החולים במקרה של פטירה חריגה – הודה ביה”ח למעשה כי ככל הנראה המקרה אכן נגרם כתוצאה מדיקור העורק הפמורלי בעת נטילת בדיקת דם, וכי נראה שנטילת הדם בוצעה ע”י רופא לא מיומן בביצוע הפעולה ושהמעקב הקליני אחר מצבו של המנוח לאחר נטילת הדם לא היה ראוי.