סיפור המקרה

יעל הופנתה לניתוח כריתת רחם על רקע ממצא שפיר. סוג הניתוח שבוצע ליעל וגורמי סיכון שהתקיימו אצלה יצרו סיכון להתפתחות קרישי דם, וחייבו טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה. למרות זאת לא ניתן ליעל בביה"ח הטיפול שהתחייב לאחר הניתוח, וגם לא לאחר ניתוח חוזר שנאלצה לעבור עקב התבקעות הפצע הניתוחי.

אך חמור מכך, בעוד יעל מתאוששת מן הניתוח החוזר בביה"ח, התממש הסיכון: התפתחו קרישי דם ובגינם תסחיפים ריאתיים. הדבר בא לידי ביטוי בממצאים מחשידים בבדיקותיה, וחייב טיפול תרופתי נוגד-קרישה – בשלב זה כצורך טיפולי למצב מסכן חיים. למרות הסכנה הצפויה והממצאים המחשידים, צוות ביה"ח החמיץ את האבחנה, ויעל שוחררה לביתה ללא כל טיפול. מספר ימים לאחר מכן היא התמוטטה ונפטרה. בנתיחת גופתה נמצאו תסחיפים ריאתיים אשר גרמו לכך.

רקע רפואי

התפתחות קרישי דם מהווה מצב מסכן חיים. ישנם מטופלים שנדרשים ליטול טיפול תרופתי נוגד-קרישה באופן כרוני, בשל סיכון עודף לסיבוך זה. אחרים נדרשים לקבל טיפול כזה במצבים רפואיים מסוימים המגבירים את הסיכון להווצרות קרישי דם, למשל לאחר ניתוח. אצל יעל התקיימו גורמי סיכון להתפתחות קרישי דם סביב הניתוח שעברה, וביתר שאת בעקבות הניתוח החוזר, וביניהם – סוג הניתוחים, סוג ההרדמה, גיל והשמנת יתר. גורמי הסיכון חייבו טיפול בנוגדי קרישה, ותשומת לב מיוחדת לאפשרות של התפתחות קרישי דם ותסחיפים ריאתיים. חובות אלה הופרו במקרה של יעל.

התביעה

משפחתה של יעל פנתה למשרדנו. אנחנו אספנו את המידע ואת התיקים הרפואיים, למדנו את המקרה וקיבלנו חוו"ד ממומחים בתחום הגניקולוגיה וההמטולוגיה, אשר קבעו כי הרופאים התרשלו באי מתן הטיפול שהתחייב והחמצת אבחנה של תסחיף ריאתי. לאחרונה הגשנו תביעה בגין הרשלנות הרפואית של צוות ביה"ח, אשר כשל במקרה זה בהליכים האבחוניים והטיפוליים.