1. מבוא
להלן המדריך המקוצר של מאמר המכיל מידע מקיף המיועד לציבור הרחב שאינו בקיא ברפואה או במשפט במטרה להכיר טוב יותר את עולם התביעות בעילה של רשלנות רפואית ומורכבותו.
מי שמעוניין להרחיב ידע – מוזמן לעיין במדריך המלא.
2. מהן עילות התביעה ברשלנות רפואית?
הרשלנות
לפקודת הנזיקין
הסכמה מדעת
זכויות החולה
באוטונומיה
בתי המשפט
3. מהי רשלנות ומהי רשלנות רפואית?
"רשלנות" – זהו מונח שגור, לא משפטי, המתייחס על פי רוב למעשה לא אחראי כזה או אחר.
רשלנות מבחינה משפטית מתרחשת אך ורק כאשר מתקיימים – במצטבר – כל היסודות הבאים:
1. נגרם נזק לאדם
2. מחולל הנזק חב כלפי הניזוק חובת זהירות
3. המזיק הפר את חובת הזהירות
4. קיים קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין הנזק לרשלנות
4. יסודות עוולת הרשלנות הרפואית
פקודת הנזיקין מטילה על כל גורמי הרפואה חובה ברורה לפעול כלפי מטופליהם הן בזהירות והן במיומנות מקצועית
והפרת חובה זו תחשב כהתרשלות.
חובת הזהירות המוטלת על גורמי הרפואה הינה ברף הגבוה ביותר
נוכח הנזק החמור העלול להתרחש במהלך טיפול רפואי.
החובה לפעול במיומנות מקצועית מחייבת את גורמי הרפואה להתעדכן ולפעול בהתאם לשיטות הטיפול המקובלות והעדכניות בתחום הטיפול הספציפי.
הנושא מורכב ומערב היבט עובדתי, מקצועי וערכי:
ההיבט העובדתי – הכרעה במחלוקת עובדתית לגביו
נסיבות הטיפול הרפואי.
ההיבט המקצועי – האם הטיפול הרפואי היה ראוי, משמע המקובל והסביר, אם לאו.
ההיבט הערכי – האם הטיפול היה רשלני, למרות שבוצע בהתאם למקובל.
הקשיים בהוכחת הפרת החובה
הוכחת הטענה כי הטיפול היה רשלני אינה פשוטה מכמה טעמים:
- עצם גרימת הנזק, בפני עצמה, אינה הוכחה כי הטיפול היה רשלני.
- רמת הזהירות הנדרשת הינה של "הרופא הסביר" (הממוצע).
- ככלל מותר לרופא לטעות ובלבד שמדובר בטעות סבירה.
- נקיטה בשיטת טיפול סבירה ומקובלת לא תחשב רשלנית גם אם יתברר שהנזק היה נמנע בשיטת טיפול אחרת.
- יש להבחין בין התרשלות לבין תקלה שאין למטפל שליטה על התרחשותה.
אם לא נגרם נזק – לא קיימת עילת תביעה בנזיקין, גם אם הגורם הרפואי פעל ברשלנות או אף אם סיכן את חיי החולה.
היקף הנזק והשלכותיו על המטופל נקבעים על בסיס התיק הרפואי, עדויות, חוות דעת רפואיות ומידת הקשר הסיבתי בין הטיפול לנזק הנטען.
קביעת הקשר הסיבתי סבוכה וכוללת שני היבטים, עובדתי ומשפטי.
ההיבט העובדתי – האם הנזק היה מתרחש אלמלא הטיפול הרשלני והאם נגרם עקב הטיפול.
ההיבט המשפטי – האם הגורם המטפל יכל וצריך היה לצפות, מראש, את התרחשות הנזק.
5. דוגמאות לטיפול רשלני
טיפול רשלני
- אבחון שגוי או איחור באבחון בעיה רפואית;
- התעלמות או אי זיהוי ממצא פתולוגי;
- אי הפניה לבדיקות או המשך בירור למרות תסמינים;
- התעלמות מרגישות מיוחדת – לתרופה או פרוצדורה רפואית;
- אי הפניה או היוועצות עם מומחה.
טיפול שאינו בהכרח רשלני
- נזק שאינו בר מניעה או תופעות לוואי מוכרות של הטיפול;
- פרפורציה (חירור) של איבר במהלך טיפול פולשני;
- תסחיף ריאתי או מוחי במהלך פרוצדורה פולשנית.
6. תחומי הרשלנות הרפואית
7. שלבי הטיפול ברשלנות רפואית
גם אם המטופל אינו בקיא בכל נסיבות האירוע הרפואי ראשית חובה לערוך תחקיר של המטופל ומלויו אודות כל הידוע להם על מנת לדלות כל מידע אפשרי שברשותם, גם אם אינם מבינים את משמעותו.
איסוף כל הרשומות והמסמכים הרפואיים הרלוונטיים, סידורם ועיון בהם במטרה לדלות מהם את כל המידע האפשרי אודות נסיבות הטיפול ומצבו הרפואי של המטופל. לעיתים, יידרש עורך הדין להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת התיעוד או אותו חלק חסר בו.
על פי החוק לא ניתן להוכיח טענה ברפואה שאינה מגובה בחוות דעת רפואית. לפיכך, לאחר לימוד התיק הרפואי, יש להיוועץ עם מומחה רפואי בנושא הבדיקה ולשם כך יש להעמיד לעיונו את התיעוד הרפואי שסודר ותיאור נסיבות המקרה (תוצאת התיחקור).
לאחר ההיוועצות מפרט עורך הדין ללקוחו מה היו תוצאות ההיוועצות ומהי המלצתו ונימוקיה, לרבות בהיבט הכדאיות הכלכלית בניהול ההליך, ואולם ההחלטה היא של הלקוח.
כתב התביעה מפרט את נסיבות הטיפול הרפואי, את טענות הרשלנות בטיפול והנזקים שארעו כתוצאה מהטיפול, כשהן מגובות בחוות דעת רפואיות, והוא מוגש לבית המשפט המתאים (שלום או מחוזי, בהתאם לגובה הפיצוי הנתבע).
לאחר הגשת התביעה, הנתבעים (המוסד הרפואי או הרופא הנתבע) יגישו כתב הגנה המגובה אף הוא בחוות דעת רפואיות במטרה להפריך את טענות התביעה. בהמשך מתקיימים בין הצדדים הליכים מקדמיים הכוללים גילויי מסמכים הדדי ותצהירי תשובות לשאלות המופנות לבעלי הדין.
זהו השלב המרכזי בניהול ההליך המשפטי ומטרתו לקבוע האם הייתה רשלנות רפואית והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנטען. בשלב הראשון מגישים הצדדים את כל ראיותיהם, תצהירי עדות ראשית, חוות דעת ומסמכים שונים. במהלך הדיון התובע/ים, הנתבע/ים והמומחים הרפואיים מטעמם ייחקרו בבית המשפט בחקירה נגדית על ידי עורכי הדין.
לאחר סיום שלב ההוכחות, עורכי הדין של שני הצדדים מגישים סיכומים בכתב לבית המשפט, הכוללים את טענותיהם ומדגישים את הראיות התומכות בהן.
ההליך מסתיים עם קבלת פסק דין הקובע האם התביעה מתקבלת ומהו סכום הפיצוי המגיע למטופל שניזוק.
אם אחד הצדדים סבור כי נפלה טעות בפסק הדין או אינו מרוצה מהפסיקה, הוא רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (אם ההליך נוהל בבית משפט שלום) או לבית המשפט העליון (אם ההליך
נוהל במחוזי).
8. עלויות ניהול תביעה
ברשלנות רפואית
הסכום תלוי בכמות המסמכים הנדרשים, לרוב בטווח
של 500-1,000 ש"ח.
במרבית המקרים ניתן ללא עלות, אך יש משרדים הגובים תשלום שנע בין 500-2,000 ש"ח.
כ-5,000-8,000 ש"ח למומחה.
עלות ממוצעת של 15,000-25,000 ש"ח, סכום הכולל גם את עלות ההיוועצות. במרבית התביעות נדרשות מספר חוות דעת בתחומים שונים, והעלות בהתאם.
סכום קבוע בסביבות 1,000 ש"ח, כאשר הסכום בבית המשפט המחוזי מעט יותר גבוה מבית משפט השלום.
(במענה לחוות דעת הנתבעים) – עלות ממוצעת של 5,000-8,000 ש"ח לחוו"ד.
עלות ממוצעת של 5,000-8,000 ש"ח לחוו"ד.
בהתאם לזמן הנדרש, סכום הנע בין 2,000-10,000 ש"ח.
עלות ממוצעת של 5,000-8,000 ש"ח.
בטווח של 20-30% מהסכום שמופק בהליך בצירוף מע"מ.
9. הסכמי פשרה ברשלנות רפואית
זו או אחרת, במרבית המקרים לאחר הליך של גישור.
- הכרעה משפטית מוחלטת.
- ניתן לערער עליו.
- עשוי להעניק לתובע שניזוק תחושה כי נעשה צדק.
- נמשך שנים ארוכות.
- מחייב עלויות גבוהות.
- כרוך באי וודאות.
- הוא דיכוטומי – מקבל את התביעה ופוסק סכום פיצוי או דוחה אותה.
פשרה היא הסכם מחוץ לבית המשפט בין התובע/ים לנתבע/ים בנוגע לסכום הפיצוי שיקבל/ו התובע/ים, מבלי שהגורם הרפואי יודה באחריותו (גם כאשר משולם מלוא הנזק). פשרה עשויה להתגבש דרך משא ומתן ישיר, הצעת פשרה של בית המשפט או הליך גישור, אשר כיום הפך ל"דרך המלך" לפשרות.
כאמור פסק הדין הוא דיכוטומי ולכן ניהול תביעה עד לפסק דין מגלם סיכונים מובנים לשני הצדדים. התובע מסתכן בדחיית התביעה או קבלת סכום נמוך משמעותית מציפיותיו, בעוד המערכת הרפואית מסתכנת בצורך לשלם סכום פיצוי גבוה משמעותית מחישוביה או בהשלכות רוחב של פסק דין על מקרים נוספים.
- הליך מהיר יותר.
- חיסכון בעלויות.
- מונעת אי וודאות ומבטיחה לתובע פיצוי מיידי.
- במרבית המקרים מגלמת באופן סביר את הסיכון הגלום בניהול ההליך.
- שומרת על פרטיות הצדדים.
- סכום הפיצוי לרוב יהיה נמוך יותר מהסכום שיכול היה להיפסק במקרה של זכייה בתביעה.
- מאחר ואין הודאה באחריות, לעתים לתובע שניזוק אין תחושה כי נעשה צדק.
ההחלטה אם להמשיך עד לפסק דין או לנסות להגיע לפשרה במקרה נתון כרוכה בשיקולים רבים ומחייבת זהירות, ניסיון רב ומיומנות רבה של עורך הדין המנהל את ההליך ותלויה גם במצבו הכלכלי של התובע.
מרבית הסכמי הפשרה מושגים באמצעות גישורים. הליך הגישור מנוהל על ידי גורם מנוסה מחוץ לבית המשפט, הוא אינו מחייב את הצדדים ואינו חשוף בפני בית המשפט. דרך זו מאפשרת יתר גמישות וניהול משא ומתן בסיוע גורם מקצועי.
10. עוולות העדר הסכמה מדעת
ופגיעה באוטונומיה
במקרה בו יוכיח המטופל כי לא היה נותן את הסכמתו לטיפול לו נמסר לו המידע המלא אודותיו, כלומר הנזק היה נמנע – הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין כל נזקיו.
במקרה בו יתברר כי המטופל היה מסכים לטיפול גם לו נמסר לו המידע כאמור – הוא יהיה זכאי לפיצוי רק בגין הפגיעה באוטונומיה ולא בגין מלוא נזקיו
11. שאלות נפוצות
בדרך כלל, ניתן להגיש תביעה עד 7 שנים ממועד גילוי הרשלנות ולגבי קטין עד 7 שנים מעת הגיעו לבגרות.
הוצאות עשויות לכלול חוות דעת רפואיות (15,000-25,000 ש"ח למומחה), אגרת בית משפט, ושכר טרחת עורך דין.
באמצעות רשומות רפואיות, חוות דעת רפואיות ועדויות של מומחים.
- לתעד את כל המסמכים הרפואיים והטיפולים שקיבלת.
- להתייעץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית.
- לקבל חוות דעת רפואית בלתי תלויה שתאשר את הרשלנות.
תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ומחייבות התמודדות עם המערכת הרפואית והביטוחית גם יחד. נדרשים ניסיון רב, מיומנות משפטית והכרה מעמיקה של המטריה הרפואית בכדי להצליח בניהול ההליך ולמקסם את סכום הפיצוי עבור המטופל שניזוק.
״מגדלי הארבעה״
מגדל דרומי - קומה 7
תיאום שיחת ייעוץ - ללא עלות
מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ עם עו״ד - ללא עלות.
By 
