סודיות רפואית מהווה אבן יסוד ביחסי האמון שבין רופא למטופל והעברת מידע או חומר רפואי של מטופל, ללא קבלת הסכמתו המפורשת לכך, מהווה פגיעה בסודיות הרפואית ובפרטיות של המטופל והיא אסורה בהתאם לדין.
חובת הסודיות
חובת הסודיות מעוגנת בחוקים רבים וגם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בחוק זכויות החולה ובחוק הגנת הפרטיות הקובע כי הפרת סודיות מהווה עוולה אזרחית, כמו גם עבירה פלילית, והפוגע במזיד בפרטיות הזולת באחת הדרכים האמורות בחוק, דינו מאסר 5 שנים.
עידן בו הרשומה הרפואית ממחושבת, קיימת חשיבות קריטית לשמירה על סודיות מידע רפואי של מטופל וחשיפתו רק בהינתן הסכמה מפורשת לכ
מעניין לדעת כי משרד הבריאות עומל מזה כעשור על הקמת מערכת מחשוב – “רשומה רפואית לאומית לישראל” – אשר תאפשר לגורמים המטפלים גישה למידע רפואי מן הרשומה של המטופל ללא תלות בזהות קופת החולים אליה הוא משתייך, וכך המידע הרפואי האישי של המטופל יהיה נגיש וזמין לעיונו של כל גורם מטפל בעת הצורך.
מטרת הפרויקט הינה שיפור איכות הטיפול והשירות הרפואי באמצעות יצירת מנגנון ממוחשב המאפשר הצגת נתונים מהתיק הרפואי של מטופל בכל מקום שבו ניתן טיפול.
אולם, לצד התועלות הגלומות במערכת זו, התעורר חשש שזמינות המידע הרפואי תפגע בחיסיון המידע ובפרטיות המטופל ונכון להיום טרם הושלמה החקיקה בעניין.
עד שהנושא יוסדר בחקיקה, אפשר לצמצם את הסיכון שבחשיפת מידע רפואי על ידי הקפדה כי הוויתור על סודיות רפואית ייעשה רק לאחר קבלת הסבר מצד הגורם הרפואי בדבר טיב המידע המועבר.
בנוסף, כאשר מטופל מתבקש לחתום על טופס בו הוא מוותר על סודיות מידע רפואי בעניינו (טופס ויתור על סודיות רפואית), מומלץ להקפיד לבדוק כי הוויתור חל כלפי גורם ספציפי ולא כלפי כולי עלמא.
מקום בו פרטיותו של מטופל נפגעה עקב חשיפת מידע רפואי בעניינו, ללא הסכמתו, עומדת בפניו אפשרות להגיש תלונה על המטפל שהפר את הסודיות הרפואית להנהלת המוסד הרפואי אליו משתייך המטפל וכן לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
כאשר נגרם למטופל נזק בעקבות הפרת חובת הסודיות בעניינו, עומדת בפניו במישור האזרחי אפשרות להגיש תביעה לפיצוי כספי בבית משפט.