רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה, מהווה את אחד מן התחומים המורכבים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית, ודורש בקיאות ומיומנות רבה מצד עורכי-הדין העוסקים בתחום. ייעוץ גנטי לקוי, בירור גנטי כושל, פיענוח מוטעה של בדיקות גנטיות, אי דיווח על תוצאותיהן – אלה דוגמאות לכשלים העלולים לגרום למחלות קשות ולסבל רב.
ההתפתחויות בתחום הגנטיקה מאפשרות להורים לעתיד לאבחן מחלות גנטיות עוד לפני הלידה, או אף סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות לקראת הריון, ובכך למנוע לידת ילד פגוע.
להתפתחויות גנטיות יש השלכות גם מעבר לתחום הילודה. דוגמה בולטת: כיום ידוע שחלק מסוגי הסרטן קשורים במוטציות גנטיות. ריבוי מקרי סרטן במשפחה עשוי להצדיק בירור גנטי, אשר יכול להביא לאבחון מוקדם של סרטן או אף למניעתו. התמודדות עם רשלנות רפואית ותוצאותיה, עבור המטופל ומשפחתו, הינה עניין מורכב הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית.
המטופל אשר היה נתון לחסדיו של הרופא וסמך עליו, נותר לשאת בגופו את הנזק שנגרם לו כתוצאה מסטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, וזקוק למענה כספי בכדי להתמודד עם מחלתו וצרכיו הרפואיים. לניזוק נחוצים שירותיו של עורך דין בקיא בתחום הרשלנות הרפואית, בכדי להבין את עילת התביעה, לתמוך אותה בראיות הדרושות, להוכיחה בבימ"ש ולהפיק פיצוי כספי מיטבי.
משרדנו מייצג נפגעי ונפגעות רשלנות רפואית למעלה משלושים שנים. הניסיון והמוניטין שצברנו לאורך הדרך מאפשרים לנו להגיע לתוצאות המיטביות בכל הליך. בתחום הגנטי טיפל משרדנו במקרים רבים על פני שנים, כולל מקרים חדשניים, תקדימיים, ומקרים בהם הופק פיצוי בסכומים הגבוהים ביותר.
דוגמאות למקרים בטיפול משרדנו:
בהיותנו מהחלוצים בתחום תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, צברנו לאורך השנים ניסיון רב בניהול אינספור תיקים מורכבים. נפרט להלן מספר דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית בייעוץ גנטי או בירור גנטי, אותן ניהל משרדנו בהצלחה:
א' פנתה לגנטיקאי בכיר לייעוץ, כשהיא חרדה מן ההיסטוריה הרפואית במשפחתה: הן אמה והן סבתה נפטרו מסרטן שחלות. גם ב' פנתה לאותו גנטיקאי בדיוק לייעוץ על רקע חשש הנובע מהיסטוריה משפחתית דומה. לשתיהן הוא נתן ייעוץ שגוי ומטע, והבהיר שאין כל צורך שתעבורנה בדיקה גנטית, משום שממצא של נשאות לא ישנה את דרך המעקב אחריהן.
בכך הוא מנע מהן בירור גנטי שהיה מביא לאבחונן כנשאיות של מוטציה גנטית האחראית לסרטן שד ושחלות. מידע מוקדם, היה מאפשר להן לא רק אבחון מוקדם אלא אף את מניעת המחלה בהסתברות גבוהה, ע"י הליכי כריתה מונעת. רק בחלוף שנים, עת חלו בסרטן, הבינו כי נמנע מהן המידע החשוב.
בבירור גנטי עלה שהן אכן נשאיות של המוטציות הגורמות למחלה. ולו התבצעה הבדיקה מבעוד מועד, ניתן היה למנוע את המחלה. משרדנו הגיש תביעות לבית המשפט, והפיק עבורן פיצוי מקסימלי. כמו כן הגיש משרדנו תלונה חמורה למשרד הבריאות, כדי שמקרים ממן זה לא יישנו. משרד הבריאות קבע ממצאים חמורים כנגד הגנטיקאי, וקיבל את דרישתנו להזמין את כלל המטופלות שעברו אצלו ייעוץ לייעוץ חוזר אצל גנטיקאי אחר – הליך תקדימי שמעולם לא התרחש בעבר. בכך, לשמחתנו, סייענו לתובעות שפנו אלינו וגם לציבור רחב של נשים. המקרה התקדימי עורר הדים תקשורתיים רבים, פורסם בכל מהדורות החדשות ובעיתונות הכתובה.
אחד המקרים המתוקשרים והשערורייתיים בתחום הרשלנות הרפואית הגנטית, אשר מיוצג ע"י משרדנו, ידוע כ"פרשת בנק-הזרע". מדובר בתביעה מאוחדת המאגדת שבעה מקרים בהם נגרם נזק קשה בעקבות שימוש בתרומות זרע מתורם עם תסמונת גנטית. למרות דיווחים חוזרים המחשידים לתסמונת אצל התורם, נעשה שימוש חוזר במנות הזרע שלו להפרייתן של נשים. מספר נשים ילדו ילדים חולים בתסמונת גנטית, עם השלכות קשות, בתחום הראייה, ובתחום הנוירולוגי וההתפתחותי. נשים אחרות נאלצו להפסיק את ההריונות, ולא הצליחו להרות מאז. הנושא פורסם בתקשורת, לרבות בכתבה של כתב הבריאות יואב אבן במהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2.
במקרה אחר, בטיפולנו, ביקשה אשה הרה מן היועצת הגנטית אליה פנתה לבצע לה בדיקת צ'יפ גנטי במימון פרטי ממי השפיר, בדיקה המאפשרת לאבחן מגוון רחב של תסמונות גנטיות. לאחר הלידה התגלתה אצל הילד תסמונת גנטית קשה אשר היתה אמורה להיות מאובחנת בבדיקת צ'יפ גנטי. הדבר אירע משום שהיועצת התבלבלה ובמקום לשלוח חומר ממי השפיר לבדיקת צ'יפ גנטי, הקרויה – CMA, שלחה את החומר לבדיקת נשאות למחלה ספיציפית – CMA, ללא כל הצדקה מקום בו היה ידוע שההורים נבדקו ואינם נשאים למחלה זו. לו הייתה מבוצעת כנדרש בדיקת הצ'יפ הגנטי, הייתה מאובחנת התסמונת אצל העובר וההורים היו מפסיקים את ההיריון.
במקרה אחר בטיפולנו, עלה במעקב ההריוני חשד לעיכוב בגדילה ולמיקרוצפליה (היקף ראש קטן פתולוגי) – ממצאים שהחשידו לבעיה גנטית. למרות זאת, בייעוץ גנטי, היועצת כשלה לראות את התמונה, הסבירה להורים כי התמונה אינה נראית גנטית, לא המליצה להם לעבור בדיקת צ'יפ גנטי, ונתנה הנחיות למעקב בבדיקות אולטרה-סאונד בלבד. לאחר הלידה אובחנו אצל התינוקת מספר תסמונות גנטיות. לו היתה מבוצעת בדיקת צ'יפ גנטי, היו התסמונות מאובחנות, וההורים היו מפסיקים את ההריון.
במקרה נוסף בטיפולנו, לא אובחנו אצל אשה צעירה כתמים כהים על עורה, הקרויים "כתמי קפה" וידועים כסימן לתסמונת גנטית מסוג נוירופיברמוטוזיס 1 (NF1) שעלולה להוביל להתפתחותן של מחלות קשות. לימים, לאחר שילדה, לקה בנה במחלה נוירולוגית קשה, אירוע מוחי, מחלה אונקולוגית ועיוורון. בבירור גנטי הסתבר שהוא לוקה במחלה הנ"ל. לו היו רופאיה של האם מתייחסים לכתמים על גופה ומפנים אותה לבירור גנטי כמתחייב, היו בני הזוג עוברים הליך הפריה חוץ גופית ואבחון טרם השרשתי (PGDׂ, אשר היה מונע הריון ולידה של ילד פגוע.
במקרה אחר בטיפולנו, פנו בני זוג לבדיקת סיסי שליה במטרה לבחון נשאות אצל העובר למחלה ידועה בהם היתה חולה בתם הבכורה. נמסר להם שהתוצאה תקינה, אולם גם ילדם השני נולד חולה באותה מחלה כמו אחותו. הסתבר כי צוות המעבדה חשד כי ממצאי הבדיקה מעידים על מחלה גנטית אצל העובר, התלבט בינו לבין עצמו, אך חרף הממצאים המחשידים, דיווח לבני הזוג כי הכל כשורה.
אלה הן דוגמאות ספורות לתביעות רבות בתחום הגנטי בהן טיפל משרדנו בהצלחה. הבנת המקרה, הגשת התביעה הנכונה והצלחה בה – דורשים בקיאות וניסיון רב, עבודה מורכבת והשקעה מרובה.