רשלנות רפואית בביצוע סקירת מערכות

אם כתוצאה מביצוע רשלני של סקירת מערכות לא התגלו מומים אצל תינוקך
ונגרם לו או לך נזק חמור ובלתי הפיך חייגי 072-3902685
או השאירי פרטים בטופס להתייעצות.

 

אם כתוצאה מביצוע רשלני של סקירת מערכות לא התגלו מומים אצל תינוקך
ונגרם לו או לך נזק חמור ובלתי הפיך חייגי 072-3902685
או השאירי פרטים בטופס להתייעצות.


רשלנות רפואית בניהול סקירת מערכות במהלך ההיריון הינו נושא מורכב ועלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח עבור היילוד והוריו. אי ביצוע נאות של הבדיקה, פיענוח לא נכון שלה או התייחסות בלתי נאותה לממצאיה, עלולים לגרום לסבל רב וולנזקים בלתי הפיכים ליילוד ולהוריו.

הורים רבים אשר חוו התנהלות רשלנית בסקירת מערכות בוחרים שלא למצות את זכויותיהם המשפטיות. הסיבות לכך מגוונות וכוללות בעיקר קושי נפשי הכרוך בניהול הליך משפטי – הן לנוכח העיסוק באירועי עבר ובמשמעות הרשלנות בעבורם ובעבור ילדיהם בעתיד, והן בשל רתיעה מניהול הליך הדורש התמקצעות גבוהה והיכרות מעמיקה עם התחום. 

למרות הקשיים והאתגרים, באמצעות סיוע והכוונה נכונים, על ידי עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית, תוכלו לדעת האם קמה לכם עילת תביעה ומהו הפיצוי לו הנכם זכאים. למשרדנו ניסיון מוכח של למעלה משלושים שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית  ובמהלך השנים טיפלנו בתביעות רבות אשר עניינן  רשלנות רפואית בביצוע סקירת מערכות. 

סקירת מערכות – מה חשוב לדעת?

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שבמהלכה סורק הרופא המטפל את איבריו השונים של העובר. מטרתה של הבדיקה היא לשלול מומים שונים אצל העובר. במקרים בהם מתגלה מום בעובר, להורים אפשרות להחליט באופן מושכל האם ברצונם להמשיך בהיריון. 

משרד הבריאות ממליץ לבצע שתי סקירות מערכות לאורך ההיריון. הסקירה הראשונה, המכונה "סקירת מערכות מוקדמת", מתבצעת בין השבוע השלושה עשר לשבוע השבעה עשר להיריון. הסקירה השנייה, המכונה "סקירה מאוחרת", נערכת בין השבוע העשרים לשבוע העשרים ושלושה להיריון. בנוסף, רופאים רבים ממליצים כיום לבצע סקירת מערכות נוספת בטרימסטר השלישי להיריון.

מרבית התביעות המשפטיות אשר עוסקות ברשלנות רפואית בניהול סקירת מערכות, מתמקדות בכשלים הרפואיים הבאים:

אי ביצוע נאות של הבדיקות 

אף על פי שסקירת המערכות ידועה כאחת הבדיקות החשובות ביותר אשר נערכות במהלך ההיריון, לא פעם רופאים מטפלים כושלים בביצועה משלא סוקרים את כל איברי העובר כנדרש.

כך לדוגמה, משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית שעניינה אי גילוי מום בעובר במהלך סריקת מערכות שבוצעה בשבוע 23 להיריון. באותו מקרה במהלך הבדיקה לא אובחן מום המכונה אקסטרופיה קלאסית של שלפוחית השתן. באופן המנוגד לאמות המידה הרפואיות המקובלות, צוין בדו"ח הבדיקה כי שלפוחית השתן נבדקה ונמצאה תקינה, וזאת למרות העובדה שהיא כלל לא נבדקה. 

לא זו אף זו, בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות, לא סקר הבודק את כל האיברים שאותם נדרש לסקור, ובכך החמיץ הזדמנות לזהות ממצא שהיה מצביע בוודאות על קיומו של המום. למרבה הצער, בשל רשלנות הרופא, נמנע מהתובעים לקבל החלטה בדבר הפסקת ההיריון, ונולדה פעוטה הסובלת ממום קשה ומורכב.

במקרה נוסף, הגיש משרדנו תביעת רשלנות רפואית על רקע כשל באבחון מומים עובריים, בגינה לא נמנעה לידתו של פעוט אשר סבל בלידתו מתסמונת Hallerman Striff אשר באה לידי ביטוי במומים אנטומיים חמורים ובפיגור שכלי קשה. במהלך בדיקת ההיריון, בוצעה באמו של הפעוט סקירת מערכות מאוחרת מורחבת המכוונת לאיתור מומים בעובר, וזאת בשל ממצאים חריגים שנצפו בעורפו של העובר בסקירת המערכות המוקדמת. באותו מקרה התברר כי למרות שבמהלך הסקירה המורחבת אמורים היו להיבדק כלל האיברים שבהם היו קיימים באותה עת מומים אנטומיים קשים, נמנע הרופא המטפל מעשות כן. בשל רשלנות הרופא הבודק, נמנע מן ההורים לקבל את ההחלטה המתבקשת בדבר הפסקת ההיריון. למרבה הצער, הפעוט נפטר כתוצאה מהתסמונת. 

פיענוח רשלני של סקירת המערכות 

כשל נוסף מתבטא כאשר הרופא הבודק אומנם סוקר את כל איברי העובר אך כושל בזיהוי מומים הנצפים במסגרת הבדיקה. 

דוגמה לכך הינו מקרה בו משרדנו טיפל – תביעה שבבסיסה הולדה בעוולה של פעוטה הלוקה בתסמונת דאון. במקרה זה התברר כי הרופא הנתבע, אליו פנתה אימה של הקטינה באופן פרטי לשם ביצוע בדיקות סקירת מערכות, לא אבחן מומים עובריים שאותם ניתן וצריך היה לאבחן בבדיקות שביצע. אין ספק כי אילו הבודק היה מאתר את המומים העובריים, היה הדבר מוביל להמשך בירור, לרבות במסגרת ייעוץ גנטי ודיקור מי שפיר, שהיה מוביל לאבחון התסמונת במהלך ההיריון.

במקרה נוסף, הגיש משרדנו תביעה שעניינה רשלנות רפואית במסגרת מעקב ההיריון בגינה לא נמנעה לידתו של תינוק הסובל ממומים אנטומים קשים בעמוד השדרה. סקירות המערכות אותן ביצעה האם במהלך הריונה נערכו במסגרת פרטית. במהלך הסקירה הראשונה, נוצר קושי בהדגמת פלג גופו התחתון של העובר ולכן, הורה הרופא הבודק לאם להגיע לסקירה חוזרת. 

הסקירה החוזרת נמצאה תקינה, וזאת למרות ממצאים שהעידו על התסמונת שממנה סובל היילוד, כאשר הבודק, באופן בלתי סביר, ציין כי עמוד השדרה של העובר נסרק לכל אורכו וכי כל החוליות הודגמו. בדיקת הדמיה אשר בוצעה לפעוט לאחר הלידה הדגימה כי הינו סובל מחוסר שלם של עצם הסקרום, ללא עגינה של חוט השדרה.

בשל רשלנות הרופא, לא אובחן במועד ביצוע סקירות המערכות הפרטיות המום הקשה בעמוד השדרה אצל העובר. בכך, נמנעה מההורים קבלת החלטה בדבר הפסקת ההיריון ובנם נולד כשהוא סובל ממומים אנטומים קשים ונדון לחיי סבל וייסורים, כמו גם משפחתו סביבו.

העדר התייחסות נאותה לממצאים 

כאשר מתגלים בסקירת המערכות ממצאים חשודים, על הרופא הבודק ליידע את המטופלת על הימצאותם ומשמעותם ולהפנותה להמשך בירור ובדיקות נוספות, כגון ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר, סקירת מערכות מכוונת וכדומה. התייחסות לא נאותה ובלתי מספקת לממצאים חשודים בסקירת המערכות עשויה להקים אף היא עילת תביעה. 

כך לדוגמא, משרדנו טיפל במקרה של יולדת בשנות העשרים לחייה, אשר ביצעה את כלל הבדיקות השגרתיות הנדרשות. בסקירת מערכות פרטית אשר נערכה בשבוע ה-22 להריונה, הודגמו ממצאים המעידים על קיומו של חך שסוע, אולם למרות שהודגמו אלה לא זכו מצד הרופא הבודק להתייחסות הראויה. אילו היה נערך הבירור המקיף שהתחייב באותו מקרה לאור הממצאים כאמור, ניתן היה להגיע לאבחנה בדבר קיומו של חך שסוע ואף לחשד לתסמונת גנטית חמורה. ואכן, לאחר הלידה התברר כי הפעוטה לוקה בתסמונת 'קבוקי', המתאפיינת במוגבלות שכלית וקשיים מוטוריים חמורים.  

חובת יידוע היולדת על מגבלות סקירת המערכות 

סקירת המערכות אינה חושפת את כלל המומים שעלולים להתגלות בעובר. לכן, בחוזר משרד הבריאות ובנייר עמדה מטעם החברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגניקולוגיה, נקבעה חובתו של הרופא המטפל ליידע את המטופלת אודות בדיקות ההיריון השונות, בנוסף לסקירת המערכות, העומדות לרשותה לצורך אבחון מוקדם של מומים עובריים. 

חובה זו פורשה בהרחבה, והיא כוללת את החובה לפרט אודות ההבדלים בין סוגי הבדיקות השונים, לרבות בדיקות שאינן כלולות בסל השירותים. לכן, מקרים בהם הרופא אינו מקיים את חובתו ליידע את היולדת כי הבדיקות שביצעה אינן מקיפות וכי באפשרותה לבצע בדיקות נוספות, לרבות באופן פרטי, עשויים, מקום בו התגלה לאחר הלידה מום שניתן היה לגלותו בבדיקה שלא הובאה לידיעת המטופלת כאמור, להקים לה עילת תביעה .

התייעץ עם עורכי הדין שלנו

אנו מזמינים אותך להתייעץ עם צוות עורכי הדין שלנו על המקרה שלך


רשלנויות נפוצות בהריון

ייתכן וההתרשלות ארעה כשהרופא לא שם לב לסימני אזהרה או לא ביצע לך בדיקות שהיה עליך לעבור. טיפלנו במאות תביעות כאלו, ואנחנו מכירים מקרוב את הבלבול והקושי שחווים הורים לאחר הריון שנוהל באופן כושל. אנחנו יודעים לבדוק כיצד נוהל הריונך, לזהות האם התרשלו כלפיך ולהגיש תביעה ראויה עם פיצוי מקסימלי עבורך.