סיפור המקרה
מקרה טראגי של אמא לחמישה, צעירה בת 42, העומדת לסיים את חייה בקרוב. למרות שסיפרה לרופאי המשפחה וגם לגינקולוג שטיפל בה על ההסטוריה המשפחתית של מחלת הסרטן, לא נשלחה לבדיקה הגנטית המתאימה, וסרטן השחלות הגרורתי בו חלתה, אינו בר טיפול.
לו רק הופנתה התובעת לבדיקה הגנטית המתחייבת, לצורך איתור המוטציה האחראית למחלה הממארת בה חלתה, אזי היה מתגלה מבעוד מועד כי הינה נשאית של המוטציה, וניתן היה לבצע כריתת שחלות מונעת, פרוצדורה אשר, בהסתברות גבוהה ביותר (כ- 90%), הייתה מונעת את פרוץ המחלה.
רקע רפואי
גורם הסיכון העיקרי להתפתחות סרטן שחלות ושד הוא היסטוריה משפחתית של סוגים אלה של סרטן. בחלק ניכר ממקרים "משפחתיים" אלה, ניתן לזהות מוטציות בתאי האב באחד משני גנים: BRCA1 BRCA2.
הסיכוי לזיהוי מוטציה בגנים אלה עולה כאשר קיים ריבוי של קרובות משפחה שלקו באחד משני סוגי סרטן אלה ומכאן החשיבות של קבלת מידע אודות מקרי סרטן במשפחה ע"י הרופאים המטפלים (רופאי משפחה וגינקולוגים כאחד).
אצל נשים כדוגמת התובעת, שהן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 – שיעור הסיכון ללקות בסרטן שחלות ובסרטן שד הינו גבוה בהרבה מן השיעור באוכלוסייה הכללית – עד פי 20 מרמת הסיכון באוכלוסיה הכללית בכל הנוגע לסרטן השחלות.
כריתת שחלות מונעת אצל נשאיות, היא פעולה מקובלת המקטינה משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שחלות בנשים בסיכון גבוה, כמו גם את הסיכון לפתח סרטן שד.
התביעה
כאמור, עילת התביעה הינה אי הפניית התובעת לבירור גנטי ולבדיקת נשאותה למוטציות הגנטיות הגורמות לסרטן שד ושחלות. בניגוד למתחייב, רופאי המשפחה ורופאי הנשים אשר היו מעורבים בטיפול בתובעת ובמעקבי ההריון שלה לא הפנו אותה לביצוע הבדיקה הגנטית ו/או למעקב רפואי הולם המתחייבים ממידע משפחתי שמסרה להם, חלקם אף לא טרחו מעולם לתשאל אותה אודות מקרים נוספים של סרטן במשפחה.
גם כאשר מסרה התובעת, מיוזמתה, פרטים מהותיים, מחייבי התייחסות, לגבי ממאירויות במשפחתה – לא עשו רופאיה דבר וחצי דבר עם המידע אשר עמד בפניהם.
יודגש – לתובעת סיפור משפחתי של סרטן שד אצל סבתהּ אשר נפטרה בגיל 39, סרטן שחלות אצל בת דודתה (אשר נפטרה בשנת 2006 או בסמוך לכך), סרטן שד אצל בת דודה נוספת וסרטן המעי הגס אצל אביהּ.
למרבה הצער, התובעת חלתה בסרטן השחלות אשר אובחן בשלב הגרורתי שלו, ורק לאחר שחלתה בוצעה הבדיקה הגנטית, שאז התברר כי היא אכן נשאית של המוטציה הגנטית האחראית לסרטן השחלות.
זהו מסוג המקרים המקוממים שבו ביצוע פעולה פשוטה של תשאול בסיסי והפניה לבדיקת דם פשוטה, היו עשויים להציל את חייה של התובעת.