ההשלכות של איחור בביצוע ניתוח קיסרי עלולות להיות חמורות. כך לדוגמה, במקרים שבהם ישנה אינדיקציה למצוקה עוברית, יש לבצע ניתוח קיסרי בדחיפות. גם איחור קל בביצוע הניתוח עלול לגרום לנזקים נוירולוגים ומוטוריים חמורים ואף למוות של היילוד.

הרפואה המודרנית מאפשרת למספר הולך וגדל של נשים ללדת באופן בטוח יותר באמצעות ניתוח קיסרי, במצבים בהם לידה טבעית כרוכה בסיכונים לעובר או ליולדת. כיום, עומד שיעור הניתוחים הקיסריים על למעלה משמונה עשר אחוזים מכלל הלידות.

במקרים מסוימים, מתוכנן הניתוח הקיסרי מראש. בדרך כלל, נקבע הניתוח האלקטיבי בשבוע השלושים ותשעה להיריון, בשל משקל עובר גבוה, הימצאות העובר במנח עכוז, לידות קודמות שהתבצעו בניתוח קיסרי ומעלות את הסיכונים לסיבוכים בלידה טבעית וכן הלאה.

במקרים אחרים, מתבצע ניתוח קיסרי במתכונת חירום, בשל מגוון סיבות שלא נצפו מראש, לרבות אי התקדמות בתהליך הלידה הנרתיקית, קרע ברחם, מצוקה עוברית, היפרדות שלייה וכיוצא באלה.

איחור בביצוע ניתוח חירום במקרה של לידה דיספונקציונלית

לידות אשר החלו כלידות נרתיקיות עלולות להסתבך ממגוון סיבות, אשר יובילו לניתוח חירום קיסרי. במקרים אלה, שומה על הצוות הרפואי להכין את היולדת לניתוח ולבצעו בהקדם האפשרי. עם הסיבוכים הרפואיים שמצריכים הפנייה לניתוח חירום, ניתן למנות את המקרים הבאים:

מצוקה עוברית אשר באה לידי ביטוי בהאטה של דופק העובר ועלולה להביא להתפתחות תשניק סב לידתי. במקרים אלה, אם מצב העובר אינו משתפר בתוך פרק זמן קצר, יש לבצע ניתוח קיסרי בתוך פחות משלושים דקות מרגע בו התקבלה ההחלטה שיש לבצעו.

במצב כזה, עיכוב בביצוע של ניתוח קיסרי עלול לגרום לילוד לנזק נוירולוגי חריף.

מצבים של צניחת חבל הטבור.

קרע ברחם, העלול לסכן את חייהם של היולדת ושל העובר וכן מצבים של היפרדות השלייה. במקרים אלה, יש להפנות את היולדת לניתוח קיסרי מיד עם גילוי הקרע או היפרדות השליה.

הימצאותו של העובר במנח שיקשה על לידה נרתיקית.

אי הפניה לניתוח קיסרי

על הצוות הרפואי מוטלת האחריות לפקח על מצבה של היולדת לאורך ההיריון, להימנע מרשלנות רפואית בהריון ולהפנות אותה לניתוח קיסרי במידת הצורך. על הרופא המטפל להבחין בסימנים המעידים על מצוקה עוברית, כגון קצב לב לא תקין או קשיים נשימתיים. בנוסף, על הרופא להיות מודע לגורמי סיכון שונים שמקורם ברקע הרפואי של היולדת לרבות היסטוריה של סכרת היריון, שליית פתח וכיוצא באלה.

ישנם מצבים נוספים המחייבים את הרופא המטפל לשקול אפשרות להפניית היולדת לניתוח קיסרי. לדוגמה, עוברים השוקלים מעל לארבעה וחצי קילוגרמים נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סיבוכים במהלך הלידה, כגון כליאת כתפיים, כאשר במהלך חילוץ העובר מסיבוך זה עלול להיגרם לו שיתוק ביד מסוג ERB. גם במקרים בהם העובר ממוקם בצורה לא תקינה, כמו מצג עכוז, אי הפנייה לניתוח קיסרי עלולה להוביל להשלכות חמורות. מן האמור לעיל עולה, כי במקרים מסוימים, עשויה אי הפנייה לניתוח קיסרי לעלות כדי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בהפניה לניתוח קיסרי – מקרים שבהם טיפל משרדנו

משרדנו פועל כבר למעלה משלושים שנה במטרה לסייע לנפגעי רשלנות רפואית. הניסיון שצברנו, בהיותנו מהחלוצים בתחום, מאפשר לנו להגיע לתוצאות הטובות ביותר. לאורך השנים ניהלנו אינספור תיקי רשלנות רפואית בשל איחור בהפניה לניתוח קיסרי.

לדוגמה, משרדנו ניהל תובענה בשל איחור בהפניה לניתוח קיסרי אשר בבסיסה רשלנות רפואית מצד צוות מחלקת היולדות, אשר לא הסביר ליולדת צעירה, עולה חדשה מאתיופיה שאינה דוברת עברית, כי במהלך הלידה התפתחה מצוקה עוברית שחייבה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי. באותו מקרה הצוות הרפואי השאיר את היולדת ללא השגחה במשך שעות ארוכות. לאחר שנתנה היולדת את הסכמתה לביצוע ניתוח קיסרי השתהה הצוות הרפואי במשך שעה שלמה עד לחילוצו של העובר. למרבה הצער, נולדה התינוקת במצב של מוות קליני. לאחר מאמצים ממושכים, החייה הצוות הרפואי את התינוקת. ואולם, בשלב זה כבר נגרם לה נזק בלתי הפיך.

במקרה אחר, סייע משרדנו לתובעת אשר דרשה ניתוח קיסרי ואילו הצוות הרפואי סירב. לפי כתב התביעה, הפצירה התובעת בצוות הרפואי כי יבצע בה ניתוח קיסרי שעות ארוכות לפני הלידה. למרות הפצרותיה של התובעת, ואף לאחר שאפסו כוחותיה, המשיך והתעקש הצוות הרפואי להמשיך בלידה נרתיקית. משהבחין הצוות הרפואי כי הלידה לא מתקדמת, הוחלט על חילוץ היילוד באמצעות אקום (שולפן ריק) ללא קבלת הסכמת היולדת כראוי. ניסיונות היילוד כשלו, ולבסוף נולד התינוק בניתוח קיסרי דחוף. למרבה הצער, כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי, סובל כיום הילוד משיתוק מוחין חמור.

במקרה נוסף, הוגשה מטעמנו תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים עקב רשלנות רפואית בניהול לידה אשר התבטאה באי הפניה במועד לניתוח קיסרי. במהלך הלידה הצטברו מספר אינדיקציות כי מתפתחת פגיעה באספקת החמצן למוח העובר. למרות זאת, בחר הצוות הרפואי שלא לבצע ניתוח קיסרי, ובחר לסיים את הלידה בחילוץ באמצעות ואקום. מסיבה לא ברורה, בחר הצוות הרפואי להמשיך ולנסות לחלץ הילוד באמצעות ואקום במשך למעלה מחצי שעה ללא הועיל. לבסוף, חולץ התינוק באמצעות הפעלת לחץ על בטן האם – פעולת קריסטלר – פעולה שנויה במחלוקת מבחינה רפואית. למרבה הצער, העיכוב בלידה, שנגרם בשל הבחירה שלא לבצע ניתוח קיסרי, הוביל לכך שהעובר נזקק להנשמה וסבל מפגיעה מערכתית שגרמה לו לפגיעה מוחית שהתפתחה לשיתוק מוחין.

במקרה אחר שבו טיפלנו, ייצגנו יולדת כבת ארבעים בתביעה כנגד בית החולים איכילוב, בשל עיכוב בבצוע ניתוח קיסרי. במקרה קיצוני זה, הניתוח בוצע בעיכוב משמעותי ובחוסר מיומנות משווע. כתוצאה ממנו נתלש רחמה של התובעת!

 < קראו עוד על רשלנות רפואית בלידה ועל רשלנות רפואית באבחון