משרדנו מייצג את א’, אשר ביצעה צילום חזה במסגרת בדיקת סקר תקופתית. בצילום זה נראה ממצא חשוד שחייב בירור מעמיק ומעקב, אולם ממצא זה לא נכלל בתשובת הבדיקה שנמסרה לא’ ומשכך לא הובא לידיעתה. כעבור שנתיים, א’ עברה בדיקת סקר נוספת במהלכה בוצע לה, שוב, צילום חזה. בצילום החוזר דווקא כן אובחן הממצא החשוד ובפיענוח הבדיקה נרשם כי הממצא גדל ביחס לנצפה בבדיקה הקודמת. באופן בלתי סביר, תשובת הבדיקה הפתולוגית נמסרה לא’ רק בחלוף חמישה חודשים נוספים. בשל כשלים אובחן סרטן הריאות אצל א’ באיחור ניכר של למעלה משנתיים וחצי.

רקע רפואי

סרטן ריאה הוא גידול פרוגרסיבי. ככל שמאבחנים את המחלה במועד כך סיכויי ההישרדות גבוהים יותר. אולם, בהעדר התערבות חיצונית הגידול נוהג להתפשט בתוך הריאה ומשם לבלוטות הלימפה האזוריות ולייצר גרורות מרוחקות. במקרים בהם המחלה החלה לשלוח גרורות היא, לרוב, חשוכת מרפא, והטיפולים שניתנים הינם מאריכי חיים בלבד.

האפשרות לאבחון בזמן

שלב המחלה בזמן האבחנה הוא הפרמטר החשוב ביותר בקביעת סיכויי הישרדות בקרב מטופלים שאובחנו עם סרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה. כאמור, כבר בצילום חזה הראשון זוהה הממצא החשוד בריאותה של א’. אילו היה נערך בירור מעמיק הייתה מאובחנת מחלתה של א’ שנתיים וחצי קודם לכן, כשהיא בשלב התחלתי.

המחדל במקרה של א’

מחדלו של הצוות הרפואי הינו כפול. ראשית, בכך שלא הקפיד על רשומה רפואית תקינה, משלא תיעד בתשובה שנמסרה לא’ את ממצאי צילום החזה הראשון שבוצע לה. שנית, משאובחן בצילום השני, באיחור משמעותי, הממצא הפתולוגי בריאה, לא דאג מכון הסקר למסור לא’ את התשובה במועד ולוודא כי היא מבינה את משמעותו הפתולוגית של הממצא שאובחן. כתוצאה משני מחדלים אלו, אובחנה באיחור מחלתה של א’ ונגרעו באופן משמעותי סיכויי החלמתה.