סיפור המקרה – מותו של עובר תאום טרם הלידה
סיפורם של הורים אשר איבדו את ילדם העתידי במהלך לידה באחד המרכזים הרפואיים הגדולים בארץ בשל כישלון לאבחן מצוקה אליה נקלע העובר. במהלך מעקב ההריון, נמצא, כי בין התאומים קיים הפרש משמעותי בגודל, כאשר העובר הקטן יותר, סבל בשבועות האחרונים להריון מהאטה בגדילה. ממצאים אלו חייבו זהירות יתר במהלך המעקב.
למרות זהירות היתר שהתחייבה, במהלך בדיקות מעקב שבוצעו בשבועות 34 ו – 35 להריון, לא בוצעה בדיקת הפרופיל הביופיסיקלי באופן מלא. בדיקה זו, שהינה בדיקת אולטרה סאונד, נועדה להעריך את מצבו של העובר ברחם ובפרט את הסיכון למוות תוך רחמי.
כמו כן, במהלך הניטור של דופק לב העוברים, אשר בוצע באותם מועדים, הצוות הרפואי לא פירש כראוי את הממצאים אשר לימדו על מצוקה עוברית ממנה סבל אחד התאומים.
כך לבסוף, באופן טראגי, נולד אחד התאומים ללא רוח חיים לצד תאום בריא.
בנתיחה שלאחר המוות לא נמצאו מומים בעובר, אך נראו סימני אספיקסיה כרונית חריפה (פגיעה בזרימת החמצן למוח).
רקע רפואי – תאומים דיסקורדנטיים
שיעור התחלואה והתמותה של העוברים בהריון תאומים גבוה מלכתחילה בהרבה מאשר בהריון רגיל עם עובר אחד. הריון של תאומים דיסקורדנטיים – תאומים בהם קיים הפרש בגודל העוברים – כרוך בשיעור גבוה עוד יותר של תחלואה ותמותה ובפרט כאשר מתפתחת האטה בגדילה התוך רחמית של העובר הקטן.
התביעה שהגיש משרדנו
ההורים פנו למשרדנו על מנת לבדוק האם מותו של בנם היה בר מניעה. לאחר איסוף המידע, לימוד המקרה והיוועצות עם מומחה בתחום המיילדות, התברר כי אילו הצוות הרפואי היה מבצע את הבדיקות אופן מלא, ומזהה את סימני המצוקה העוברית שהודגמו בניטור העוברי, ניתן היה לחלץ את התינוקות בניתוח קיסרי מבעוד מועד, ולמנוע את מותו הטראגי של אחד מהם לפני בואו לעולם.
מאת: עו"ד אנה רייף ליגנזה