משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית אשר התרחשה בשני בתי חולים במרכז הארץ וגרמה למותו בייסורים של גבר בשנות ה- 40 לחייו.
המנוח, בעל רקע פסיכיאטרי, סבל מהשמנת יתר ובעיות נשימה, התאשפז לצורך ביצוע ניתוח לטיפול בבעיית ההשמנה וכן לתיקון בקע בטני. במהלך הניתוח ובשל מצבו הוחלט לתקן את הבקע בלבד.
לאחר הניתוח המנוח היה נסער מבחינה נפשית על רקע הידיעה כי הניתוח המתוכנן לא בוצע במלואו ובמצב זה שוחרר.
עפ"י כתב התביעה, המנוח שב לביה"ח כשהוא במצב נפשי סוער ומשווע לעזרה בשל, בין היתר, כאבים ודימום.
אולם, חרף מצוקתו, דבר לא נעשה.
חמור מכך, משהדרדר מצבו הנפשי וההתמודדות עמו הפכה קשה, הוחלט, באישון לילה, לזרוק את המנוח לרחוב כשלגופו בגדי בי"ח, ללא מכתב שחרור וללא מלווה מטעמו.
המנוח נמצא משוטט ברחוב, כשהוא סובל, כואב ומושפל.
מכתב התביעה עולה כי המנוח ניסה למצוא מזור למכאוביו בבי"ח אחר, שם אושפז במחלקה פסיכיאטרית בשל מצבו הנפשי הקשה.
אולם, גם במסגרת אשפוז זה לא השכיל הצוות הרפואי להבין את מצבו וצרכיו.
במהלך האשפוז במחלקה הפסיכיאטרית סבל המנוח מקשיי נשימה אשר הלכו והחמירו עקב תרופות אשר ניתנו לו.
הצוות הרפואי, כך נטען בכתב התביעה, כשל באבחון ההתדרדרות ההדרגתית במצבו הנשימתי של המנוח ולא השכיל להעבירו למסגרת טיפולית מיומנת כמו טיפול נמרץ או חדר מיון.
כתוצאה מהיעדר טיפול והשגחה רפואיים, המנוח פיתח דום נשימה ודום לב.
פעולות ההחייאה, כפי שמפורט בכתב התביעה, גם הן בוצעו באיחור ניכר ובידיים לא מיומנות והמנוח מצא את מותו כעבור מספר שעות.
משרד הבריאות מינה ועדה לבדיקת נאותות הטיפול הרפואי שניתן למנוח והנסיבות אשר הובילו למותו.
ממצאי ועדת הבדיקה קשים ומצביעים על כשלים חמורים בטיפול אשר ניתן למנוח.
בבסיס המסקנות – אי יכולת של בתי החולים לעמוד בדרישות של טיפול בשתי בעיות חריפות בו זמניות – הטיפול בבעיה הפסיכיאטרית לצד הבעיות הנשימתיות והכירורגיות – פנימיות מהן סבל המנוח, וכן היעדר צוות החייאה ייעודי המסוגל להגיע בדחיפות אל המחלקה הפסיכיאטרית המרוחקת מיתר מחלקות האשפוז.