משרדנו הגיש תביעה שעניינה ברשלנות רפואית, בגין מתן מינון יתר של קומדין למטופל (תרופה לדילול הדם). כתוצאה מכך נגרם לו דימום מוחי שהביא למותו.
במהלך החודשים אשר קדמו למות המנוח, הדגים המעקב אחר ערכי ה-INR (תפקודי קרישה) חוסר איזון, עם ערכים גבוהים המתחלפים בערכים נמוכים מדי. בכתב התביעה נטען כי למרות זאת רופא המשפחה לא דאג להפנות את המנוח לייעוץ במרפאת קרישה, אף שהיה חולה מורכב, מבוגר ומטופל במספר תרופות אשר משפיעות על מערכת הקרישה.
עוד נטען בכתב התביעה כי אם לא די בכך, בשבוע שטרם האירוע המוחי, הורה רופא המשפחה למנוח להעלות את מינון הקומדין, בזמן שבבדיקת הדם היו ערכי ה – INR גבוהים – ממצא המלמד על דם מדולל מדי, היכול לגרום לדימום (כפי שאכן ארע), ודורש הפסקה מידית של הטיפול בקומדין ולא את העלאת המינון.
הפסקת הטיפול למספר ימים, עד לאיזון ערכי ה- INR, הייתה מספיקה כדי למנוע את הדימום במוח ואת מותו המיותר של המנוח כתוצאה מכך.