הצוות הרפואי בחדר הלידה, ניהל את הלידה בניגוד לפרקטיקה הנוהגת ובהתעלם מהנתונים אשר עמדו בפניו, והחליט על סיום הלידה באמצעות וואקום, בשלב מוקדם מדי ומבלי לבצע פעולה ידנית פשוטה של היפוך ראש העובר, פעולה שהתחייבה בנסיבות ושהייתה מייתרת את ביצוע הוואקום.
כתוצאה מכך, ובשל ביצוע הוואקום המיותר, הסתבכה הלידה ב "כליאת כתפיים", סיבוך מיילדותי מהחמורים שיש, המחייב פעולות חירום מורכבות לחילוץ היילוד.
במהלך מאמצי החילוץ נפגעה ידו השמאלית של התובע פגיעה עצבית קשה ובלתי הפיכה (שיתוק ע"ש ERB).
רקע רפואי; כאשר עורף העובר פונה לאחור OP
ראש העובר במקרה זה נמצא בעמדה פתולוגית המכונה OP. במצב זה ראש העובר מגיע למוצא תעלת הלידה כאשר עורף העובר לאחור ופניו למעלה, להבדיל מאשר במצב הנורמאלי בו העורף פונה למעלה (OA).
עמדה זאת של ראש העובר נשארה קבועה גם במהלך ניסיון חילוץ העובר באמצעות וואקום.
כדי למנוע את תופעות הלוואי העובריות והאימהיות הכרוכות לעיתים ביילוד מכשירני של עוברים במצב הפתולוגי של OP ממליצים בספרות הרפואית ובהנחיות החברות למיילדות וגניקולוגיה, לנסות ולסובב את ראש העובר לעמדתו הנורמלית בדרך ידנית, זאת עם סיכון מזערי או ללא סיכון כלל לאם ולעובר.
המטרה של סיבוב ידני הינה לסובב את ראש העובר למצב הנורמאלי של עורף לפנים (OA), לעמדה שתציג קוטר קטן יותר של חלקו המוביל של ראש העובר ובכך לאפשר לידתו העצמונית.
פעולת סיבוב הראש לעמדת OA מפחיתה את הצורך בלידות מכשירניות וניתוחים קיסריים ומפחיתה סיבוכים אחרים הכרוכים בעמדת ראש שלOP .
ספור המקרה
מדובר בהריון ראשון תקין, לאחר ירידת מים ותחילת צירים, אושפזה היולדת בבית החולים.
הלידה התקדמה באופן תקין לחלוטין. במהלך הלידה זיהתה המיילדת שראש העובר בעמדת OP, קרי עורף העובר פונה לאחור ונמצא בחלק האחורי של האגן.
בבדיקת US אושר שראש העובר הינו במנח OP.
בחלוף 3 שעות ו 20 דקות מפתיחה מלאה, ולמרות שדופק לב העובר היה תקין לחלוטין ולא הייתה סכנה לסיבוכים אימהיים כלשהם, החליט הצוות הרפואי ליילד את העובר באמצעות וואקום בשל התארכות השלב השני, זאת מבלי לנסות לסובב את ראש העובר ידנית ובכך לאפשר לידה עצמונית.
לאחר חילוץ ראש העובר, באמצעות הוואקום, נצפה הסיבוך הקשה של "כליאת כתפיים":
ראשו של הילוד יצא אך שאר גופו נשאר כלוא מאחר והכתפיים נתקעו באגן. על מנת לחלץ את הילוד ולמנוע את מותו בצע הצוות הרפואי תמרונים ייעודים למצב זה.
מיד עם הלידה זיהו הרופאים, כי כתוצאה מכליאת הכתפיים והחילוץ הקשה בעקבותיה, נפגע מיכאל בידו הימנית, פגיעה הידועה כשיתוק ע"שERB שהינה פגיעה נוירולוגית קשה.
התינוק נזקק מלידתו לטיפולים פיזיותרפיים אינטנסיביים אשר לא הועילו ולכן סביב גיל שנה הוא עבר ניתוח בניסיון לתקון ושחזור שורשי העצבים של הפלקסוס הברכיאלי אשר למרבה הצער גם הוא לא שיפר את המצב באופן ממשי.
כיום, בגין שלוש, הילד נזקק לטיפולים שיקומיים רבים, ובין היתר- הידרותרפיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ואף נדרש לסד קבוע על כף היד והאצבעות.
על אף הטיפולים הרבים, הוא סובל מנכות קשה הכוללת שיתוק מלא של כל השרירים באמה ובכף היד, חולשה והגבלה קשה בתנועות הכתף והמרפק ועיוות של כף היד והאצבעות.
הוא אינו מסוגל לעשות שימוש ממשי בידו השמאלית, מתקשה בפעולות יומיומיות פשוטות ולמעשה, לפי הערכת המומחה, מצבו התפקודי אינו טוב יותר ממצב של קטיעת היד מתחת למרפק.
משרדנו אסף את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ופנה למומחים וקיבל את חוות דעתם לגבי הרשלנות בניהול הלידה ושיעור הנכות ממנה סובל הילד כיום, ולאחר הערכת העלויות העתידיות, בנוסף להוצאות שהוצאו עד כה, הוגשה התביעה.