משרדנו הגיש תביעה שעניינה ברשלנות רפואית שעניינה איחור בהפניה לניתוח דחוף לטיפול במומו הלבבי של התובע, ובטיפול רפואי רשלני שניתן לו בביה"ח בו עבר את הניתוח.
מומו הלבבי של התובע אובחן מיד לאחר היוולדו ומאותה עת נתון היה במעקב קרדיולוגי במסגרת קופ"ח. בכתב התביעה נטען כי בעוד בדיקות אקו לב חוזרות ונשנות התריעו על הידרדרות מצבו הלבבי, ולמרות מכלול נתונים אשר חייב, מחד ואפשר, מאידך, ביצוע מידי של ניתוח לתיקון המום, השתהתה קופ"ח בהפנייתו לביצוע הניתוח במשך תקופה ממושכת.
עוד נטען בכתב התביעה כי מיד לאחר שעבר התובע את הניתוח, התעוררו סיבוכים משמעותיים, חלקם תוצאת מועד ביצועו המאוחר, חלקם תוצאת איכות ביצועו. במשך שעות ארוכות השתהה הצוות הרפואי בביה"ח בו נותח התובע בקבלת ההחלטה לחבר את התובע למכונת אקמו ולערוך בירור לסיבות ההתדרדרות הברורה במצבו של התובע, כשכל אותה העת תפקוד הלב היה ירוד ביותר והתרחשו אירועי דום לב חוזרים ונשנים שחייבו ביצוע החייאות רבות. ליבו של התובע לא שב לפעול והוא נאלץ לעבור השתלת לב.
כתוצאה מאירועי דום הלב, נגרם לתובע נזק מוחי.