משרדנו הגיש תביעה בגין איחור באבחון סרטן העור, אשר בבסיסה עומדת רשלנותם הרפואית של אנשי הצוות הרפואי בקופ"ח בה טופל התובע, עת פנה לראשונה בתלונה על הופעת נקודות שחורות קטנות בין אצבעות בכף רגלו.
בכתב התביעה נטען כי הגורמים שטיפלו בתובע כשלו, משך תקופה ממושכת, מלאבחן את מחלתו של התובע, חרף סימני היכר מובהקים של מלנומה, אשר הופיעו בכף רגלו כאמור. עוד נטען כי באופן בלתי סביר, התעלמו הגורמים המטפלים, ובפרט רופאת העור, אשר ראתה את התובע 7 פעמים במהלך תקופה זו, ממחלתו של התובע אשר הלכה והתפשטה ולא פעלו כמתחייב במצב בו קיים נגע שאינו נרפא זמן ממושך, דהיינו נטילת ביופסיה לאבחון טיב הנגע.
עוד נטען בכתב התביעה כי רופאת העור שראתה את התובע פעמים רבות התעלמה מגורמי סיכון מובהקים לסרטן עור, אשר היו חייבים להדליק נורה אדומה ולהעלות חשד ממשי כי הנגע שהתפשט בכף רגלו של התובע הינו ממאיר.
כך, חרף היותו תחת מעקב רפואי במשך כשנתיים, אובחנה מחלת המלנומה (סרטן עור) של התובע, באיחור ניכר, כשהיא בשלב מתקדם המערב את בלוטות הלימפה. התובע נאלץ לעבור ניתוח נרחב ואגרסיבי בו נכרת חלק גדול מכף רגלו והוא נזקק לטיפולים אונקולוגיים מייסרים. בנוסף, למרבה הצער, עקב האיחור באבחון המחלה פחתו סיכויי ההישרדות של התובע בצורה דרמטית.