מערכת היחסים בין מטופל לצוות הרפואי, היא מטבעה בלתי שוויונית. מהצד האחד אנחנו, או יקירנו החולים, חסרי הידע הרפואי, ומהצד השני, הצוות הרפואי הוא היודע כל, הוא המושיע, המאבחן והמטפל.
אנחנו חוששים להציק, לשאול "יותר מידי" שאלות, מתלבטים אם מותר, אם אפשר, אם כדאי, לבקש מסמכים מהתיק הרפואי שלנו, להזמין לבית חולים רופא "מבחוץ" ועוד.
בדיוק לשם כך, נחקק בשנת 1996 חוק זכויות החולה אשר מטרתו העיקרית הייתה לאגד ולעגן זכויות מטופל הפונה לקבלת טיפול רפואי, להגן על כבודו ועל פרטיותו.
החוק מדגיש את זכות המטופל לקבלת טיפול רפואי נאות ואת חובותיו של המטפל בהקשר זה.
חשוב שתקדישו מספר דקות לקרוא בעיון כתבה זו על מנת שבפעם הבאה שתפנו לקבלת טיפול במרפאה, בקופ"ח או בכל מוסד רפואי אחר, תדעו מהן זכויותיכם מכוח היותכם מטופלים ומהן חובות הגורמים המטפלים.
חשוב גם להבין ולהפנים מה מותר למטפל לעשות במסגרת טיפול ומהי הסנקציה החלה על מטפלים אשר אינם ממלאים אחר הוראות חוק זכויות החולה.
תוכן עניינים
מצב חירום:
הזכות לקבלת טיפול רפואי ניתנת לזכאים (חברי קופות החולים) בהתאם להסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל, וכאשר מדובר במצב חירום – כל אדם זכאי לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה.
ללא אפליה:
חוק זכויות החולה קובע כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, נטייה מינית וגיל, ובתי המשפט רואים בחומרה הפרת זכות בסיסית זו של קבלת טיפול רפואי ללא אפליה.
חוק זכויות החולה הינו בבחינת "התנ"ך" עבור כל מטפל ומטופל באשר הוא מגדיר את "גבולות הגזרה" בכל הנוגע למתן ולקבלת טיפול רפואי והוא קובע כללים ברורים על מנת להבטיח כי זכויות מטופל תשמרנה במהלך הטיפול הרפואי ולאחריו.
כך למשל קובע החוק כי זכותו של מטופל לקבל מידע אודות זהותו ותפקידו של האדם המטפל בו, כמו גם כי נוכחות מלווה במהלך קבלת טיפול רפואי הינה זכות בסיסית של המטופל. עוד קובע החוק כי מטופל זכאי לפנות ולקבל חוות דעת רפואית נוספת וכי חובת המוסד הרפואי לסייע למטופל בכל הדרוש על מנת לממש זכות זו.
קבלת הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי:
אחד הסעיפים המרכזיים והמשמעותיים בחוק הינו סעיף 13 לחוק העוסק בקבלת הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי.
החוק קובע מפורשות כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן ניתנה הסכמתו מדעת לקבלת הטיפול.
הסעיף קובע מהו המידע אותו יש למסור למטופל על מנת שהסכמתו תהיה תקפה ובכלל זאת, קובע חובה לפרט בפני המטופל את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפול המוצע, מהן תופעות הלוואי של אותו טיפול, מהן החלופות הטיפוליות הקיימות ועוד.
חריג לכך הינו מצב חירום רפואי, כאשר לא ניתן לקבל את הסכמת המטופל, עקב מצבו הגופני או הנפשי, שאז רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמת המטופל, בתנאים הקבועים בחוק.
דוגמא אחת מיני רבות של מקרים בהם טיפל משרד כספי סרור ושות' המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בגין רשלנות בטיפול והפרה של חוק זכויות החולה הינה תביעתה של אישה, אשר אובחנה בטעות כסובלת ממחלת ממארת.
הגורמים הרפואיים אצלם טופלה הפגינו זלזול בוטה בבריאותה, בצרכיה הרפואיים ובכבודה.
תחילתה של הפרשה הייתה באי ביצוע בדיקות רפואיות חיוניות לצורך הגעה לאבחנה נכונה; המשכה – בקביעה בלתי מבוססת כי המטופלת חולה בסרטן; וסיומה – במתן טיפול כימותרפי מיותר, מזיק ומסוכן שניתן לה ללא כל צורך, מבלי שהיתה כלל חולת סרטן! בשלב מתקדם של הטיפול – הועלה ספק רב באם המטופלת אכן סובלת מסרטן וניתנה בישיבת צוות רבת משתתפים הנחיה חד משמעית להפסיק את הטיפול. הנחיה זו לא בוצעה ע"י הרופא המטפל ואף הוסתרה מהמטופלת.
אין ספק שבמעשים המתוארים לעיל הפרו הגורמים המטפלים את הוראות חוק זכויות החולה במובן הבסיסי ביותר וחרגו, באופן בוטה, מנורמות ההתנהגות המקובלות ביחסים בין רופאים לבין מטופל אשר בריאותו מופקדת בידיהם.
חלק מהמעורבים באותו מקרה עגום הועמדו אף לדין משמעתי על התנהלותם.
פיצויי נזק גוף בעילה של העדר הסכמה מדעת
כדאי לדעת כי ניתן להגיש תביעה משפטית לפיצויי נזק גוף גם בעילה של העדר הסכמה מדעת (להבדיל מעוולת הרשלנות).
כך לדוגמא טיפלנו במקרה בו לא ניתנה הסכמה מדעת לניתוח מצד המטופל, מכיוון שהרופא כלל לא החתים אותו על טופס ההסכמה לניתוח ולא מסר לו את כל המידע הרלבנטי לצורך קבלת הסכמתו לפרוצדורה.
משרדנו נתקל גם במקרים בהם ההחתמה לביצוע ניתוח, למשל, נעשתה בסמוך למועד הניתוח כשהמטופל כבר לבוש בבגדי חדר ניתוח, נרגש ולחוץ מכדי שיוכל להבין את המידע שנמסר לו,
כאשר מטופל הוחתם באופן טכני על מסמכי ההסכמה לטיפול רפואי על ידי פקיד או עובד אחר של המוסד הרפואי שאינו רופא ועוד.
חשיבות מסירת המידע:
בכל הסיטואציות שתוארו לעיל גם אם לא הייתה רשלנות רפואית בביצוע הפרוצדורה, והנזק אשר נגרם למטופל היה כתוצאה מהתממשות של סיכון מוכר וידוע,
עצם העובדה כי לא נמסרה למטופל מבעוד מועד כל האינפורמציה הדרושה לו לצורך קבלת הסכמה מדעת – די בה כדי להקים לו עילת תביעה על מלוא הנזק שנגרם לו, ובלבד שיצליח להוכיח כי לא היה מסכים לביצוע הפרוצדורה הרפואית לו היה מקבל את כל המידע הדרוש בנוגע לסיכונים וסיכויי הצלחת הפרוצדורה מבעוד מועד.
במידה ויקבע כי הופרה חובת הגילוי כמפורט אך המטופל בכל מקרה היה מסכים לטיפול, עדיין הוא יהיה זכאי לפיצוי, על עצם הפגיעה באוטונומיה לקבל החלטות מושכלות לגבי שלמות גופו, שהינו מופחת יחסית.
ניהול רשומה רפואית
סעיף חשוב נוסף בחוק הוא סעיף 17 העוסק בחובת ניהול רשומה רפואית.
בהתאם לסעיף חוק זה, על המטפל חלה חובה לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה הרפואית וכי זו צריכה לכלול מידע רפואי בנוגע לטיפול שקיבל המטופל, עברו הרפואי, מצבו הנוכחי והוראות טיפול.
לצד חובה זו של המטפל לניהול ושימור הרשומה הרפואית קיימת למטופל, בהתאם לסעיף 18 לחוק, זכות לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.
פעמים רבות סעיפים אלה מופרים, הן בתום לב (לנוכח כתיבת רשומה רפואית רשלנית כגון רישום שאינו קריא או העדר תיעוד מלא) והן שלא בתום לב (לנוכח הסתרת המוסד הרפואי מסמכים ומידע רפואי הנוגעים לטיפול בחולה).
עורך דין המיומן בניהול תביעות רשלנות רפואית ידע לזהות את החוסרים ברשומה הרפואית ולפעול להשיגם מהגורם הרפואי.
זכותו של המטופל לקבל לידיו את החומר הרפואי בעניינו הינה זכות יסוד אשר הוכרה ככזו על ידי ביהמ"ש העליון, אף טרם חקיקת חוק זכויות החולה.
לא בטוחים לגבי המקרה שקרה לכם וחוששים שמה התרשלו במהלך הטיפול שקיבלתם? מלאו את הטופס בשביל להיות בטוחים.
פרשת גלעד
בפרשת גלעד (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד פ"ד מט(2) 516) קבע כבוד הנשיא (בדימוס) השופט אהרון ברק כי כנגד זכותו של מטופל לקבל מידע על הטיפול הרפואי שקיבל בביה"ח עומדת חובת הרופא ובית החולים למסור לחולה את המידע שבידם באשר לטיפול שקיבל, תוצאותיו ועלילותיו והיא נגזרת מזכותנו לדעת על עצמנו, המהווה ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי של האדם והמבטאת את כבודנו כאדם – "כשם שיש לו לאדם הזכות לדעת מה ייעשה בגופו, כן עומדת לו הזכות לדעת מה נעשה בגופו".
לסיכום
ניתן לראות כי חוק זכויות החולה מקיף תחומים ומצבים רבים להם נחשף אדם בבואו לקבל טיפול רפואי, מתוך הבנה כי בשעה זו אדם מצוי במצבו החשוף ביותר, עדין – עקב חולי או לחץ, חסר ידע ביחס לרופא המטפל ותלוי בידיו באופן מוחלט.
להקפדה על מילוי הוראות חוק זכויות החולה וקיום דיאלוג חופשי בין המטופל לצוות הרפואי חשיבות ראשונה במעלה להצלחת הטיפול, שמירה על רצף טיפולי, ועל יצירת מערכת המבוססת על אמון וכבוד הדדי, גם במצב שאינו שוויוני מטבעו.